תלמוד ירושלמי עירובין ה׳:ב׳Jerusalem Talmud Eruvin 5:2
א׳משנה: נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא אָמְרוּ בַקַּרְפֵּף אֶלָּא בְבֵין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת אִם יֵשׁ לָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים וְלָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים עוֹשֶׂה קַרְפֵּף לִשְׁתֵּיהֶן לִהְיוֹת כְּאֶחָת. וְכֵן שְׁלֹשָׁה כְפָרִים הַמְּשׁוּלָּשִׁים אִם יֵשׁ בֵּין שְׁנֵיִהֶן הַחִיצוֹנִים מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַחַת וּשְׁלִישׁ עָשָׂה הָאֶמְצָעִי אֶת שְׁלָשְׁתָּן לִהְיוֹת אֶחָד:
1
ב׳הלכה: פיס׳. נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר כול׳. רַב חוּנָה בְשֵׁם. רִבִּי מֵאִיר וְרַבָּנִין מִקְרָא אֶחָד דּוֹרְשִׁין. רִבִּי מֵאִיר דָּרַשׁ. מִקִּיר הָעִיר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וָחוּצָה. מִיכָּן שֶׁנּוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. רַבָּנִין דּוֹרְשִׁין וָחוּצָה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר מִקִּיר הָעִיר. אֶלָּא מִיכָּן (שֶׁאֵין) [שֶׁ]נּוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. הָדָא אָמְרָה שֶׁנּוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אָבּוּנָה רִבִּי נָחוּם בָשֵׁם שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא. סְלָקַת מַתְנִיתָא.
2
ג׳פיס׳. וְכֵן שְׁלֹשָׁה כְפָרִים הַמְּשׁוּלָּשִׁין כול׳. שְׁמוּאֵל אָמַר. בָּעֲשׂוּיִים שׁוּרָה. בַּר קַפָּרָא אָמַר. בָּעֲשׂוּיִים צוֹבָה. הַיידֶנּוּ אֶמְצָעִי. נִיחָא מָאן דָּמַר. בָּעֲשׂוּיִים שׁוּרָה. הַהֶנּוּ אֶמְצָעִי. מָאן דְּאָמַר. בָּעֲשׂוּיִים צוֹבָה. הַיידֶנּוּ אֶמְצָעִי. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל אֲחוֹי דְּרִבִּי בֶּרֶכְיָה. אִין תִּמְשַׁח מִן הָהֵן. הַהֶנּוּ אֶמְצָעִי. אִין תִּמְשַׁח מִן הָהֵן. הַהֶנּוּ אֶמְצָעִי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנַנְיָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא הָאֶמְצָעִי מוּפְלַג יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם אַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. קַשְׁיָיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. תַּנִּינָן. אִם יֵשׁ בֵּין שְׁנֵי הַחִיצוֹנִים מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַחַת וּשְׁלִישׁ עָשָׂה הָאֶמְצָעִי שְׁלָשְׁתָּן. לְהִַתִּיר שְׁנֵי הַחִיצוֹנִים. הָיוּ שְׁנַיִם. הָאֶמְצָעִי מָהוּ שֵׁיִּדּוֹן לְכָאן וּלְכָאן. מַה צְרִיכָה לֵהּ. בְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם מְהַלְּכִין. אֲבַל אִם הָיָה אֶחָד מְהַלֵּךְ נִידּוֹן לְכָאן וּלְכָאן.
3