תלמוד ירושלמי עירובין ח׳:ט׳Jerusalem Talmud Eruvin 8:9
א׳משנה: חָצֵר שֶׁהִיא פְחוּתָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵין שׁוֹפְכִין לְתוֹכָהּ מַיִם בַּשַּׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׁוּ לָהּ עוּקָה מַחֲזֶקֶת סָאתַיִם מִן הַנֶּקֶב מִלְּמַטָּן בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ אֶלָּא שֶׁמִּבַּחוּץ צָרִיךְ לִקְמוֹר וּמִבִּפְנִים אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְמוֹר: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר בִּיב שֶׁהוּא קָמוּר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שׁוֹפְכִין לְתוֹכוֹ מַיִם בַּשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֲפִילּוּ גַג אוֹ חָצֵר מֵאָה אַמָּה לֹא יִשְׁפֹּךְ עַל פְּנֵי הַבִּיב אֲבָל שׁוֹפֵךְ הוּא עַל הַגַּג וְהֵן יוֹרְדִין לַבִּיב. הֶחָצֵר וְהָאֶכְסֶדְרָא מִצְטָרְפִין בְּאַרְבַּע אַמּוֹת: שְׁתֵּי דִיַיְטוֹת זוֹ כְנֶגֶד זוֹ מִקְצָתָן עָשׂוּ עוּקָה וּמִקְצָתָן לֹא עָשׂוּ עוּקָה אֶת שֶׁעָשׂוּ עוּקָה מוּתָּרִין וְאֶת שֶׁלֹּא עָשׂוּ עוּקָה אֲסוּרִין:
1
ב׳הלכה: פיס׳. שִׁיעֲרוּ מְקוֹם תַּשְׁמִישׁ לָאָדָם סְאָתַיִם. וְאַרְבַּע אַמּוֹת מַבְלִיעוֹת סְאָתַיִם. נִיקְבָּה הָעוּקָה. אִית תַּנֵּי. אֵין צָרִיךְ לַפּוּק. וְאִית תַּנֵּי. צָרִיךְ לַפּוּק. נִתְמַלְּאֵת הָעוּקָה. אִית תַּנֵּי. צָרִיךְ לִשְׁפּוֹךְ. אִית תַּנֵּי. אֵין צָרִיךְ. אָמַר רִבִּי מָנָא. חַד תַּנָּא הוּא. מָאן דָּמַר. צָרִיךְ לַפּוּק. אוֹסֵר לִשְׁפּוֹךְ. מָאן דָּמַר. אֵין צָרִיךְ לַפּוּק. מוּתָּר לִשְׁפּוֹךְ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָיה בַּר מַרְיָיה. הָכִי אָמַר רִבִּי יוֹנְה אָבוּךְ הָוָה בר. קַטיפְרָס. מִבִּפנִים אֲפִילוּ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר מוּתָּר. מִבַּחוּץ אֲפִילוּ פָּחוּת מֵעֶשֶׂר מוּתָּר. אֶלָּא אֲנָן קַיָימִין בְּשָׁוֶוה.
2
ג׳מַתְנִיתָא פְלִיגא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הֶחָצֵר וְהָאֶכְסֶדְרָה מִצְטָרְפִין בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. פָּתַר לָֹהּ בְּשָׁוֶוה. מַתְנִיתָא פְלִיגא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. הַמַּרְפֶּסֶת הַגַּג וְהֶחָצֵר מִצְטָרְפִין בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. עוֹד הִיא בְשָׁוֶה. דַּע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנֵּי. הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּיה הֶחָצֵר וְהָאֶכְסֶדְרָה אֵין מִצְטָרְפִין. לֹא בְשֶׁאֵין שָׁוִין.
3
ד׳אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שְׁנֵיהֶן אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב דְּתַנִּינָן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. בִּיב שֶׁקָּמוּר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שׁוֹפְכִין בּוֹ מַיִם בַּשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֲפִלּוּ גַג אוֹ חָצֵר מֵאָה אַמָּה לֹא יִשְׁפֹּךְ עַל פִּי הַבִּיב. רִבִּי מֵאִיר דְּתַנֵּי. סִילוֹנוֹת שֶׁבַּכַּרָכִין אַף עַל פִּי שֶׁנְּקוּבִין יִשְׁפֹּךְ לְתוֹכוֹ מַיִם בַּשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וְתַנֵּי כֵן. אִם הָיְתָה מַזְחִילָה מוּתָּר. אִם עוֹנַת הַגְּשָׁמִים הִיא מוּתָּר. צִינּוֹרוֹת מְקַלֵּחִין בּוֹ אָסוּר. וְהָתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. אִם הָיָה מָקוֹם צָנוּעַ מוּתָּר. הָדָא פְלִיגָא עַל רַב וְלֵית לֵיהּ קִיּוּם. דְּרַב אָמַר. כָּל שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן אֲפִילוּ בְחַדְרֵי חֲדָרִים אָסוּר.
4