תלמוד ירושלמי גיטין ג׳:ז׳Jerusalem Talmud Gittin 3:7
א׳משנה: הַמַּלְוֶה מָעוֹת אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַלֵּוִי וְאֶת הֶעָנִי לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מֵחֶלְקָן מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָימִין וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא מֵת כֹּהֵן אוֹ לֵוִי אוֹ הֶעֱשִׁיר הֶעָנִי. מֵתוּ צָרִיךְ לִיטּוֹל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁין. אִם הִלְוָום בִּפְנֵי בֵית דִּין אֵינוֹ צָרִיךְ לִיטּוֹל רְשׁוּת.
1
ב׳הלכה: הַמַּלְוֶה מָעוֹת אֶת הַכֹּהֵן כול׳. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲלִיפִּין בְּיַד כֹּהֵן פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת. וְרִבִּי מֵאִיר מְחַיֵיב. כְּלוּם אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא בְקַיָים. בְּרַם הָכָא עַד כְּדוֹן בָּעֵי מִיזְרַע. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּמַכָּרֵי כְהוּנָּה וּלְוִיָּה הִיא מַתְנִיתָא. וְהָא תַנִּינָן עָנִי. וְיֵשׁ מַכָּר לְעָנִי. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. כֹּהֵן לֵוִי שֶׁהָיָה חַיָיב לְיִשְׂרָאֵל מָעוֹת וְאָמַר לוֹ. הַפְרֵשׁ עֲלֵיהֶם מֵחֶלְקִי. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא תַנִּינָן אֶלָּא. הַמַּלְוֶה מָעוֹת אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַלֵּוִי וְאֶת הֶעָנִי לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מֵחֶלְקוֹ. כְּשֶׁהִלְוָוהוּ עַל מְנָת כֵּן. הָא לֹא הִלְוָוהוּ עַל מְנָת כֵּן לֹא. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. אֲפִילוּ לֹא הִלְוָהוּ עַל מְנָת כֵּן. חֵילֵיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא מִן הָדָא. וְכֵן בֶּן לֵוִי שֶׁהָיָה חַיָיב לְיִשְׂרָאֵל מָעוֹת. אָמַר לָהֶן. הַפְרֵשׁ עֲלֵיהֶן מֵחֶלְקִי. וְלֹא יְהֵא גוֹבֶה וּמַפְרִישׁ. שֶׁאֵין לֵוִי עוֹשֶׂה לֵוִי. שֶׁלֹּא אָמַר אֶלָּא. לֹא יְהֵא מַפְרִישׁ. הָא מִשֶׁלּוֹ מַפְרִישׁ.
2
ג׳לֵית כָּאן אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. אֲבָל חוֹשֵׁשׁ הוּא שֶׁלֹּא יַעֲשִׁיר הֶעָנִי. וְתַנֵּי כֵן. הַמַּלְוֶה מָעוֹת אֶת הֶעָנִי וְאֶת הֶעָשִׁיר אֵין מַפְרִישִׁין עֲלֵיהֶן. שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין עַל הָאָבוּד.
3
ד׳רִבִּי חִיָיה בַּר עוּקְבָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בְּיוֹרְשֵי כְהוּנָּה וּלְוִיָיה הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל בְּיוֹרְשֵׁי עָנִי אֵין לְעָנִי נַחֲלָה. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. אֵין לָךְ אָדָם שֶׁאֵינוֹ בָא לִידֵי מִידָּה זוֹ. אִם לֹא הוּא בְנוֹ. אִם לֹא בְנוֹ בֶּן בְּנוֹ. הָדָא אָמְרָה. יָכוֹל הוּא לַחֲזוֹר בּוֹ. הַמַּלְוֶה מָהוּ שֶׁיַּחֲזוֹר בּוֹ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הַמַּלְוֶה מָעוֹת אֶת הֶעָשִׁיר וְאֶת הֶעָנִי אֵין מַפְרִישִׁין עֲלֵיהֶן. שֶׁאֵין מַפְרִישִין עַל הָאָבוּד. וְזָכָה הֶעָנִי בְּמַה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ. הָדָא אָמְרָה הַמַּלְוֶה אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ.
4
ה׳לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל דְּרַב. דְּרַב אָמַר. יוֹרֵשׁ כִּמְשׁוּעֲבָד. כְּשֵׁם שֶׁאֵין מִלְוֶה בְּעֵדִים נִגְבֵּית מִן הַמְשׁוּעֲבָדִין כָּךְ אֵינָהּ נִגְבֵּית מִן הַיּוֹרְשִׁין. פָּתַר לָהּ בְּמִלְוֶה בִשְׁטָר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִלְוֶה בְּעֵדִים נִגְבֵּית מִן הַיּוֹרְשִׁין וּבִלְבַד יוֹרְשִׁין שֶׁיָּרְשׁוּ קַרְקַע. כְּהָדָא אִילֵּין דְּרַב נְחֶמְיָה אַשְׁאִלוֹן לְצִיבּוּרַיָיא פְּרִיטִין. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַבָּנִין אָמְרִין לֵיהּ. לֵית צִיבּוּר כּוּלֵּיהּ עֲתִר לֵית צִיבּוּר כּוּלֵּיהּ מֵיעֲנִי.
5