תלמוד ירושלמי גיטין ד׳:א׳Jerusalem Talmud Gittin 4:1
א׳משנה: הַשּׁוֹלֵחַ גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְהִגִּיעַ בַּשָּׁלִיחַ אוֹ שֶׁשָּׁלַח אַחֲרָיו שָׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ גֵּט שֶׁנָּתַתִּי לָךְ בָּטֵל הֲרֵי זֶה בָטֵל. קָדַם אֶצֶל אִשְׁתּוֹ אוֹ שֶׁשָּׁלַח אֶצְלָהּ שָׁלִיחַ וְאָמַר לָהּ גֵּט שֶׁשָּׁלַחְתִּי לָךְ בָּטֵל הוּא הֲרֵי זֶה בָטֵל. אִם מִשֶׁהַגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטְּלוֹ.
1
ב׳הלכה: הַשּׁוֹלֵחַ גֵּט לְאִשְׁתּוֹ כול׳. הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אָדָם מְבַטֵּל שְׁלִיחוּתוֹ בִּדְבָרִים. פָּתַר לָהּ מִשּׁוּם חוֹמֶר הוּא בָעֲרָיוֹת. עָשָׂה שָׁלִיחַ לְהוֹלִיךְ אֶת הַגֵּט צָרִיךְ לִיתְּנוֹ לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם. וְאֵין הַשָּׁלִיחַ עוֹלֶה לוֹ מִשּׁוּם שְׁנַיִם. הָלַךְ הַשָּׁלִיחַ לְבַטֵּל אֶת הַגֵּט צָרִיךְ לְבַטְּלוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם. וְהַשָּׁלִיחַ עוֹלֶה מִשֵּׁם שְׁנַיִם. הָלַךְ לְבַטֵּל אֶת הַגֵּט. אַשְׁכְּחֵיהּ בְּאִיסְטְרָטָא. אֲמַר לֵיהּ. הַהוּא גִיטָא דִּיהָבַת לָהּ. אֲמַר לֵיהּ. יְכִילִי לָהּ. מִי מִישְׁתָּעֵי שֶׁמָּא נְפַל מִינֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לֹא אָמַרְתָּ לִי יְכִילִית לָהּ. אֲמַר לֵיהּ. יְכִילִי לָהּ וְאָמְרָת לִי. יְהֵא לִי בְיָדֵיךְ. מָה. מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְגָרֵשׁ נֶאֱמָן. אוֹ מֵאַחַר שֶׁנִּמְצָא בְיָדוֹ אֵינוֹ נֶאֱמָן. חָלָה שָׁלִיחַ. מָה אַתְּ עֲבַד לֵיהּ. כְּגִיטִּין כְּקִידּוּשִׁין. אִין תַּעַבְדִּינָהּ כְּגִיטִּין. בְּיַד כָּל אָדָם מָצוּי לְגָרֵשׁ. אִין תַּעַבְדִּינָהּ כְּקִדּוּשִׁין. לֹא בְיַד כָּל אָדָם מָצוּי לְקַדֵּשׁ.
2