תלמוד ירושלמי גיטין ד׳:ו׳Jerusalem Talmud Gittin 4:6
א׳משנה: הַמּוֹכֵר אֶת עַבְדּוֹ לַגּוֹיִם אוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ יָצָא בֶּן חוֹרִין. אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִין יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְמֵיהֶן מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. וְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִין מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִפְּנֵי תַקָּנַת שְׁבוּיִים. וְאֵין לוֹקְחִין סְפָרִים תְּפִילִין וּמְזוּזוֹת מִן הַגּוֹיִים יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְמֵיהֶן מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.
1
ב׳הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת עַבְדּוֹ לַגּוֹיִם כול׳. לְגוֹי אֲפִילוּ בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מִי מְשַׁחְרְרוֹ. רַבּוֹ רִאשׁוֹן נוֹתֵן דָּמָיו וְהַשֵּׁינִי מְשַׁחְרְרוֹ. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ אֲפִילוּ יִשְׂרָאֵל. נֵימַר. אִם יָדַע רַבּוֹ הַשֵּׁנִי שְׁנֵיהֶן נוֹתְנִין אֶת דָּמָיו. וְאִם לָאו הָרִאשׁוֹן נוֹתֵן אֶת דָּמָיו וְהַשֵּׁנִי מְשַׁחְרְרוֹ. אֲנִי פְלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי מוֹכֵר אֶת עַבְדִּי פְלוֹנִי אַנְטִיוֹכֶי. יָצָא לְחֵירוּת. מִשֶּׁהוּא בְלוֹד לֹא יָצָא לְחֵירוּת. תַּנֵּי. יוֹצֵא עֶבֶד עִם רַבּוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. לְפִיכָךְ אִם מְכָרוֹ לְשָׁם מָכוּר. בָּא מֲחוּצָה לָאָרֶץ עַל מְנָת לַחֲזוֹר כּוֹפִין אוֹתוֹ לְמָחָר לַחֲזוֹר. עַל מְנָת שֶׁלֹּא לַחֲזוֹר אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לַחֲזוֹר. בָּרַח מֵחוּצָה לָאָרֶץ רַשַׁאי לְהַחֲזִירוֹ. בָּרַח מֵאֶרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ. רִבִּי יֹאשִׁיָּה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה רֹבָא אָמַר. מוּתָּר. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר. מוּתָּר. רִבִּי מָרִינוֹס בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר. אָסוּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לֹא פְלִיגִין. מָאן דְּאָמַר מוּתָּר. בְּלָמוּד לִבְרוֹחַ לְשָׁם. וּמָאן דְּאָמַר אָסוּר. בְּשֶׁאֵינוֹ לָמוּד לִבְרוֹחַ לְשָׁם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלֹא פְלִיגִין. מָאן דְּאָמַר מוּתָּר. בְּיָכוֹל לַהֲבִיאוֹ מִשָּׁם. וּמָאן דְּאָמַר אָסוּר. בְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲבִיאוֹ מִשָּׁם.
2
ג׳נִיתְנֵי. וְאִם הִתְנָה עִמּוֹ מוּתָּר. עַד כְּדוֹן בִּגְדוֹלִים. בִּקְטַנִּים. נִיתְנֵי עִם רַבְּהוֹן. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהָיָה רַבּוֹ יִשְׂרָאֵל. הָיָה רַבּוֹ גּוֹי. רִבִּי טֶבֶלָא זְבִין עַבְדֵּיהּ וּמַתְנֵי עִם רַבְּהוֹן. רִבִּי יִצְחָק דַּהֲבָן הֲווֹן לֵיהּ עַבְדֵּיהּ עָרְקִין לִבְנוֹתְהוֹן. אָתָא שָׁאַל לְרִבִּי אִימִּי וְאוֹרֵי לֵיהּ. אוֹנִי אָסוּר. אַנְטִרִיס שָׁרֵי. אפָּרָכוֹרֵים צְרִיכָא. אַמְתֵּיהּ דְּרִבִּי אַבָּא בַּר אָדָא עָרְקַת לְקִלִּיסִיָיא. אָתָא שָׁאַל לְרִבִּי מָנָא וְהוֹרֵי לֵיהּ כְרִבִּי אִימִּי. אוֹנִי אָסִיר. אַנְטִרִיס שָׁרֵי. אפָּרָכוֹרֵים צְרִיכָה.
3
ד׳אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִין יוֹתֵר מִדְּמֵיהֶן מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשְּׁבוּיִין. דְּלָא יְהַוּוֹן קְטָרִינוֹן. וְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִין מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.
4
ה׳תַּנֵּי. גּוֹי מוֹכֵר סְפָרִים תְּפִילִין וּמְזוּזוֹת אָסוּר לִיקַּח מִמֶּנּוּ. וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְגוֹי אֶחָד בְּצַיְדָּן שֶׁהָיָה מוֹכֵר תְּפִילִין וּמְזוּזוֹת. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ. מוּתָּר לִיקַּח מִמֶּנּוּ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נָתָן בְּשֵׁם רִבִּי חֲמָא בַּר חֲנִינָה. בְּגוֹי שֶׁחָזַר לְסוּרוֹ הֲוָה.
5