תלמוד ירושלמי גיטין ו׳:ב׳Jerusalem Talmud Gittin 6:2
א׳משנה: הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי צְרִיכָה שְׁנֵי כִיתֵּי עֵדִים. שְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ אָמְרָה וּשְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ קִיבְּלָהּ וְקָרְעָהּ אֲפִילוּ הֵן הָרִאשׁוֹנִים וְהֵן הָאַחֲרוֹנִים אוֹ אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים וְאֶחָד מִן הָאַחֲרוֹנִים וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן. נַעֲרָה מְאוֹרָסָה הִיא וְאָבִיהָ מְקַבְּלִין אֶת גִּיטָּהּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין שְׁתֵּי יָדַיִים זוֹכוֹת כְּאַחַת אֶלָּא אָבִיהָ מְקַבֵּל גִּיטָּהּ בִּלְבַד. וְכָל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְשַׁמֵּר אֶת גִּיטָּהּ אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְגָּרֵשׁ. קְטַנָּה שֶׁאָמְרָה. הִתְקַבֵּל לִי גִיטִּי. אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. לְפִיכָךְ אִם רָצָה הַבַּעַל לְהַחֲזִיר יַחֲזִיר שֶׁאֵין הַקָּטָן עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ. וְאִם אָמַר לוֹ אָבִיהָ. צֵא וְהִתְקַבֵּל לְבִתִּי גִיטָּהּ. אִם רָצָה לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר.
1
ב׳הלכה: הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי כול׳. שְׁנַיִם שֶׁאָמְרוּ. בְּפָנֵינוּ אָמְרָה. וּשְׁנַיִם שֶׁאָמְרוּ. בְּפָנֵינוּ קִיבֵּל וְקָרַע. וְהוּא מוֹדֶה. יִצְטָרֵף הַשָּׁלִיחַ. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה קָרוֹב. הָדָא אָמְרָה שֶׁהַקָּרוֹב נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ.
2
ג׳נַעֲרָה מְאוֹרָסָה הִיא וְאָבִיהָ מְקַבְּלִין גִּיטָּהּ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. כְּמַחֲלוֹקֶת בְּגִיטִּין כָּךְ מַחֲלוֹקֶת בְּקִידּוּשׁין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַכֹּל מוֹדִין בְּקִידּוּשִׁין שֶׁאִמָּהּ מְקַדְּשָׁהּ וְלֹא הִיא. מוֹדֶה רֵישׁ לָקִישׁ בְּנִישּׂוּאִין. לֹא הַכֹּל מִמֶּנָּה לְהַשִּׂיא אֶת עַצְמָהּ וּלְהַפְסִיד מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְאָבִיהָ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אֵין לָהּ דַּעַת אֶצֶל אָבִיהָ וְאֵינוֹ עוֹשָׂה שָׁלִיחַ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ יֵשׁ לָהּ דַּעַת אֶצֶל אָבִיהָ וְהִיא עוֹשָׂה שָׁלִיחַ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ בּוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ וְהָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בָּהּ וּבִשְׁלוּחָהּ. פָּתַר לָהּ בִּגְדוֹלָה. וְהָתַנִּינָן. קְטַנָּה שֶׁאָמְרָה. הִתְקַבֵּל לִי גִיטִּי. אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. פָּתַר בִּיתוֹמָה. וְהָא תַנִּינָן. אִם אָמַר לוֹ אָבִיהָ. צֵא וְהִתְקַבֵּל לְבִתִּי גִיטָָּהּ. אִם רָצָה לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. פָּתַר לָהּ לִצְדָדִין הִיא מַתְנִיתָה. רֵישָׁא בִיתוֹמָה וְסֵיפָא בְּשֶׁיֵּשׁ לָהּ אָב. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֵֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה בּוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יְהוּדָה. דְּרִבִּי יְהוּדָה אָמַר. אֵין שְׁתֵּי יָדַיִם זוֹכוֹת כְּאַחַת. דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי. חַד רַב נְפַק מִבֵּית וַועֲדָא אֲמַר. נְפַק עוֹבְדָא כְּרִבִּי יוֹחָנָן. וְסָמְכִין עֲלוֹי. לָא הֲוָה צְרִיכָה מִיסְמוֹךְ עֲלוֹי אֶלָּא דַהֲוָת מִן יַמָּא לְטִיגְנֵי.
3
ד׳חֲבֵרַיָיא אָמְרִין. בֶּחָצֵר וּבְאַרְבַּע אַמּוֹת פְּלִיגִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יֵשׁ לָהּ חָצֵר וְיֵשׁ לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. אֵין לָהּ חָצֵר וְאֵין לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. בֶּחָצֵר פְּלִיגִין וְאֵין לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. מִי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּפִשּׁוּט יָדַיִם. רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל. חֲצֵירוֹ שֶׁלַּשָּׁלִיחַ מָהוּ שֶׁתֵּיעָשֶׂה כְיָדוֹ.
4
ה׳נִישֵּׂאת הִיא לֹא אָבִיהָ. קְטַנָּה אָבִיהָ לֹא הִיא. נִיסֵּית בֵּין הִיא בֵין אָבִיהָ. אִם יֵשׁ בָּהּ דַּעַת הִיא לֹא אָבִיהָ. אֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהִתְגָּרֵשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁנּוֹתְנִין לָהּ גִּיטָּהּ וְדָבָר אַחֵר עִמּוֹ וְהִיא מוֹצִיאָה אוֹתוֹ לְאַחַר זְמָן.
5