תלמוד ירושלמי גיטין ח׳:ג׳Jerusalem Talmud Gittin 8:3

א׳משנה: וְכֵן לְעִנְיָין הַקִּידּוּשִׁין וּלְעִנְיָין הַחוֹב. אָמַר לוֹ זְרוֹק לִי חוֹבִי וּזְרָקוֹ לוֹ קָרוֹב לַמַּלְוֶה זָכָה הַלּוֹוֶה קָרוֹב לַלּוֹוֶה הַלּוֹוֶה חַיָיב. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה שְׁנֵיהֶן יַחֲלוֹקוּ. הָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ הַגַּג וּזְרָקוֹ לָהּ כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַאֲוֵיר הַגַּג הָרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. הוּא מִלְּמַעֲלָן וְהִיא מִלְּמַטָּן וּזְרָקוֹ לָהּ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הַגַּג נִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת.
1
ב׳הלכה: וְכֵן לְעִנְיָין הַקִּידּוּשִׁין כול׳. רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם אַבָּא כֹהֵן בַּר דָּלָא אם זָכָה בִּמְצִיאָה בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. מַה טַעַם. הִנֵּה בְּעוֹנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית יי זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה אֶלֶף וְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים וְלַנְּחוֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל כִּי לָרוֹב הֲכִינוֹתִי וְעֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינוֹתִי וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף.
2
ג׳אָמַר רִבִּי יוֹנָה אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה בָּעִי. מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עָשִׁיר הוּא. וְאִם חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת יֵשׁ אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. קִיַימְּנוּהָ בְּמַקְדִּישׁ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
3
ד׳אָמַר רִבִּי אָבוּן. מַהוּ בְּעוֹנְיִי. שֶׁאֵין עֲשִׁירוּת בִּפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר. הִנֵּה בְעוֹנְיִי. שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה וּמַקְדִּישׁ סְעוּדָתוֹ לַשָּׁמַיִם.
4
ה׳הָתִיב רב יַעֲקֹב בַּר אִידִּי קוֹמֵי רֵישׁ לָקִישׁ. וְהָתַנִּינָן. רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְנָפַל לוֹ עָלֶיהָ וּבָא אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ. זֶה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ זָכָה בָהּ. תִּיפְתָּר שֶׁלֹּא אָמַר. יִזְכּוּ לִי אַרְבַּע אַמּוֹת. וְהָתַנִּינָן. נָפַל לוֹ עָלֶיהָ פָרַס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מַעֲבִירִין אוֹתוֹ הֵימֶינָּהּ. עוֹד הִיא בְּשֶׁלֹּא אָמַר יִזְכּוּ לִי אַרְבַּע אַמּוֹת. וְהָא תַנִּי רִבִּי חִיָיא. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מִתְבַּתְּשִׁין עַל הָעוֹמֶר וּבָא אַחֵר וַחֲטָפוֹ. זֶה שֶּׁחֲטָפוֹ זָכָה בּוֹ. עוֹד הֵם בְּשֶׁלֹּא אָמְרוּ. יִזְכּוּ לָנוּ אַרְבַּע אַמּוֹת.
5
ו׳רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ בְגִיטִּין מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמַתָּנָה. רוּבָּהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרוּבָּהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. רוּבָּהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. מַה אִם מְצִיאָה שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה בָּהּ מִדַּעַת אַחֵר הֲרֵי הוּא זוֹכֶה בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. מַתָּנָה שֶׁהוּא זוֹכֶה בָהּ מִדַּעַת אַחֵר לֹא כָּל שֶׁכֵּן. רוּבָּהּ דְּרֵישּׁ לָקִישׁ. מַה אִם מַתָּנָה שֶׁאִם זָכָה בָהּ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת הֲרֵי הוּא זוֹכֶה מִדַּעַת אַחֵר. מְצִיאָה שֶׁהוּא זוֹכֶה בָהּ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת לֹא כָּל שֶׁכֵּן.
6
ז׳הָתִיב רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. וְהָא תַנִּינָן. וְכֵן לְעִנְיָין קִידּוּשִׁין. אָמַר לֵיהּ. הוּא גִּיטִּין הוּא קִידּוּשִׁין. וְהָא תַנִּינָן. וְכֵן לְעִנְיָין הַחוֹב. אָמַר לֵיהּ. שֶׁכֵּן אִם אָמַר לוֹ. זוֹרְקֵיהוּ לַיָּם וִיהֵא מָחוּל לָךְ. מָחוּל לוֹ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ קָרוֹב לְלוֶֹה זָכָה הַלּוֶֹה. וְתַנִּינָן. קָרוֹב לַלּוֹוֶה הַלּוֹוֶה חַיָיב. שֶׁכֵּן אִם אָמַר לוֹ. זוֹרְקֵיהוּ עַד שֶׁיִיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ. וַאֲדַיִין לֹא נִכְנַס לִרְשׁוּתוֹ. אָמַר רִבִּי אָבִין כָּל אִילֵּין מְתִיבָתָא דַּהֲוָה רִבִּי זְעִירָא מֵשִּׁיב קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. וְרֵישּׁ לָקִישׁ מֵשִׁיב קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא מְקַבֵּל מִינַייהוּ פָּתַר לָהּ כְּאִילֵּין פִּתְרָיָיתָא.
7
ח׳רִבִּי אָבִין בְשֵׁם חִזְקִיָּה. נִשְׂכָר הַלִּבֶּלָּר שֵׁינִי.
8
ט׳אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. מַתְנִיתָא בְּגַג שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה וְהוּא שֶׁיָּרַד לַאֲוֵיר מַעֲקֶה. וְשֶׁאֵין לוֹ מַעֲקֶה וְהוּא שֶׁיָּרַד לַאֲוֵיר שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סְמוּכִין לַגַּג. שֶׁכָּל שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סְמוּכִין לַגַּג כַּגַּג הֵן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי בָּא בַּר הַמְנוּנָא בְשֵׁם רַב אָדָא בַּר אֲחַוָוה. לְעִנְיָין שַׁבָּת. שֶׁכָּל שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סְמוּכִין לִמְחִיצָה כִּמְחִיצָה הֵן. אָמַר רִבִּי יָסָא. דְּלָא דַמְיָא. גִיטִּין מִלְּמַעֲלָן וְשַׁבָּת מִלְּמַטָּן. גִּיטִּין אֲפִילוּ לֹא נַח. שַׁבָּת עַד שֶׁיָּנוּחַ. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְהוּא שֶׁיָּרַד לַאֲוֵיר מְחִיצוֹת. רִבִּי אִימִּי בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנִיתָא דְרִבִּי. דְּרִבִּי עֲבַד מְחִיצָה כְמַמָּשׁוֹ. אָמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא הָכָא דְגִיטִּין. וְיָתִיבִינֵיהּ. רִבִּי אוֹמֵר. מְקוּרָה. וְאַתְּ אוֹמֶרֶת. אֵינָהּ מְקוּרָה. מַה בֵין גִּיטִּין וּמַה בֵין שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי אַבָּא. בַּשַׁבָּת כְּתִיב לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה. נַעֲשֵׂית הִיא מֵאֵילֶיהָ. בְּרַם הָכָא וְנָתַן בְיָדָהּ. בִּרְשׁוּתָהּ.
9