תלמוד ירושלמי גיטין ט׳:ה׳Jerusalem Talmud Gittin 9:5
א׳משנה: שְׁנַיִם שֶׁשִּׁילְּחוּ שְׁנֵי גִיטִּין שָׁוִין וְנִתְעָרְבוּ נוֹתֵן שְׁנֵיהֶן לְזוֹ וּשְׁנֵיהֶן לְזוֹ. לְפִיכָךְ אִם אָבַד אֶחָד מֵהֶן הֲרֵי הַשֵּׁינִי בָטֵל.
1
ב׳הלכה: שְׁנַיִם שֶׁשִּׁילְּחוּ שְׁנֵי גִיטִּין שָׁוִין כול׳. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. כְּמַה דְאַתְּ אֲמַר. גֵּט אַחַר גֵּט פָּסוּל בִּשְׁתֵּי נָשִׁים. וְדִכְוָותָהּ וְהוּא שְׁנֵי גִיטִּין פְּסוּלִין בִּשְׁתֵּי נָשִׁים. אָמַר לֵיהּ. וְכֵינִי. אָמַר לֵיהּ. וְהָא תַנִינָן. שְׁנַיִם שֶׁשִּׁילְּחוּ שְׁנֵי גִיטִּין שָׁוִין וְנִתְעָרְבוּ נוֹתֵן שְׁנֵיהֶן לְזוֹ וּשְׁנֵיהֶן לְזוֹ. תַּמָּן זֶה כְּרוּת לִשְׁמָהּ וְזֶה כְּרוּת לִשְׁמָהּ. תַּעֲרוֹבֶת הִיא שֶׁגָּרְמָה. בְּרַם הָכָא לֹא זֶה כְּרוּת לִשְׁמָהּ וְלֹא זֶה כְּרוּת לִשְׁמָהּ. מִכֵּיוָן שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ יֵעָשֶׂה כְּמִי שֶׁכְּרוּת לִשְׁמָהּ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה.
2