תלמוד ירושלמי הוריות א׳:ד׳Jerusalem Talmud Horayot 1:4
א׳משנה: הוֹרוּ בֵית דִּין וְיָדַע אֶחָד מֵהֶן שֶׁטָּעוּ וְאָמַר לָהֶן טוֹעִין אַתֶּם אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מוּפְלָא שֶׁל בֵּית דִּין שָׁם אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן גֵּר אוֹ מַמְזֵר אוֹ נָתִין אוֹ זָקֵן שֶׁלֹּא רָאָה לוֹ בָנִים הֲרֵי זוֹ פָטוּר שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן עֵדָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עֵדָה. מָה עֵדָה הָאֲמוּרָה לְהַלָן כּוּלָּן רְאוּיִין לְהוֹרָיָיה. אַף עֵדָה הָאֲמוּרָה כָאן כוּלָּן רְאוּיִין לְהוֹרָיָיה.
1
ב׳הלכה: הוֹרוּ בֵית דִּין וְיָדַע אֶחָד מֵהֶן שֶׁטָּעוּ כול׳. מַתְנִיתָא דְרִבִּי. דְּרִבִּי אָמַר. אֵין לְךָ מְעַכֵּב אֶלָּא מוּפְלָא שֶׁלְּבֵית דִּין (בלוד). כְּתִיב וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה. מִי שֶׁהוּא עָשׂוּי עֵינַיִם לָעֵדָה. כְּתִיב וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ. מָה אַתְּ לא גֵר וְלֹא נָתִין וְלֹא מַמְזֵר. אַף הֵן לֹא גֵרִים וְלֹא נְתִינִים וְלֹא מַמְזֵרִים וְלֹא עֲבָדִים. נִיחָא גֵר. מַמְזֵר. בֵּית דִּין מְמַנִּין מַמְזֵירִין. רַב חוּנָא אָמַר. בְּשֶׁעָבְרוּ וּמִינוּ. רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. בְּתוֹךְ שִׁבְעִים. וָחָרָנָה אָמַר. חוּץ לְשִׁבְעִים. מָאן דָּמַר. חוּץ לְשִׁבְעִים. נִיחָא. וּמָאן דָּמַר. בְּתוֹךְ שִׁבְעִים. הָא חוּץ לְשִׁבְעִים לֹא. מִכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹרָיָיה נַעֲשֶׂה כָאֶבֶן.
2