תלמוד ירושלמי כתובות א׳:ד׳Jerusalem Talmud Ketubot 1:4
א׳משנה: בְּתוּלָה אַלְמָנָה גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה מִן הַנִּישּׁוּאִין כְּתוּבָּתָן מְנָה וְאֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים. הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ אוֹ שֶׁנִּתְגַּיְירוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ יְתֵירוֹת עַל שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּתוּבָּתָן מְנָה וְאֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים.
1
ב׳הלכה: בְּתוּלָה וְאַלְמָנָה גְּרוּשָׁה מִן הַנִּישּׁוּאִין כול׳. אֵי זוֹ הִיא בְּתוּלָה מִן הַנִּישּׁוּאִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁנִּכְנְסָה לַחוּפָּה וְעֵידֶיהָ מֵעִידִין אוֹתָהּ שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא אָמְרָה נָשָׂא אִשָּׁה בְחֶזְקַת בְּתוּלָה וְנִמְצֵאת בְּעוּלָה אֵין זֶה מֶקַח טָעוּת לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבַּת מְנָה. נָשָׂא אִשָּׁה בְחֶזְקַת שֶׁלֹּא זִינְתָה וְנִמְצֵאת שֶׁזִּינְתָה אֵין זֶה מֶקַח טָעוּת לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבַּת מְנָה.
2
ג׳רִבִּי לָעְזָר שָׁאַל. הַבָּא עַל שִׁפְחָה מְשׁוּחְרֶרֶת מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. יָכוֹל הַבָּא עַל שִׁפְחָה אֲרָמִית יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה. אֶת שֶׁיֵּשׁ לֹו הֲוָיָיה בָהּ. יָצָא שִׁפְחָה או מי שֶׁאֵין לֹו הֲוָיָיה בָהּ. מִפְּנֵי שֶׁאֵין לֹו בָהּ הֲוָויָה. הָא אִם יֵשׁ לֹו הֲוָיָיה בָהּ יֵשׁ לָהּ קְנָס. וְכָל שֶׁיֵּשׁ לָהּ קְנָס יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. וְכִי בִקְנָס הַדָּבָר תָּלוּי. הֲרֵי בוֹגֶרֶת אֵין לָהּ קְנָס וּכְתוּבָּתָהּ מָאתַיִם. הֲרֵי בְתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין יֵשׁ לָהּ קְנָס וּכְתוּבָּתָהּ מְנָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. תִּיפְתָּר בְּשֶׁנִּתְגַּיְירוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ פְחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. אָמַר לֵיהּ. אִם בְּשֶׁנִּתְגַּיְירוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ פְחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּיִשְׂרָאֵל הֵן.
3
ד׳סוּמָה וְאַיְילוֹנִית יֵשׁ לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִין. סוּמֲכוֹס אָמַר מִשֵּׁם רִבִּי מֵאִיר. סוּמָה אֵין לָהּ טֵעֲנַת בְּתוּלִים. וּמַה טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר. אֲנִי אוֹמֵר. מָצָא וְאִיבֵּד. מַה טַעֲמָא דְרַבָּנִן. יְכוֹלָה הִיא לְתוֹפְשׂוֹ. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי מֵאִיר. יָכוֹל הוּא לִדְחוֹתָן בְּרוֹק.
4
ה׳תַּנֵּי. טַעֲנַת בְּתוּלִים עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. מִיָּד. מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁבָּעַל. מִיָּד. אִם בְּשֶׁלֹּא בָעַל אֲפִילוּ לְאַחַר מִיכָּן עַד כַּמָּה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין בִּסְתָם. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. חֲזָקָה אָדָם מַעֲמִיד עַצְמוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְרַבָּנִין אָמְרִין. אֲפִילוּ יוֹם אֶחָד אֵין אָדָם מַעֲמִיד אֶת עַצְמוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא. מָהוּ שֶׁיְּהֵא נֶאֱמָן לוֹמַר עַל דְּרִבִּי מֵאִיר. הֶעֱמַדְתִּי עַצְמִי שְׁלֹשִׁים יוֹם. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הַוְולָד שְׁתוּקִי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הַיְבָמָה שֶׁאָמְרָה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם. לֹא נִבְעַלְתִּי. כּוֹפִין אוֹתוֹ שֶׁיַּחֲלוֹץ לָהּ. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם מְבַקְשִׁין מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחֲלוֹץ לָהּ. וְאָמַר רִבִּי לָעְזָר. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. וְאָמַר רִבִּי לָעְזָר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא אֶצְלָהּ. הָא אֶצֶל צָרָתָהּ לֹא. כְּמַהּ דְּתֵימַר תַּמָּן. לֹא הַכֹּל מִמֶּנָּה לַחוֹב לְצָרָתָהּ. וְכָא לֹא הַכֹּל מִמֶּנֻּה לַחוֹב לִבְנֹה.
5