תלמוד ירושלמי כתובות א׳:ו׳Jerusalem Talmud Ketubot 1:6
א׳משנה: הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה וְלֹא מָצָא לָהּ בְּתוּלִים הִיא אוֹמֶרֶת מִשֶׁאֵירַסְתַּנִי נֶאֱנַסְתִּי וְנִסְתַּחֲפָה שָׂדֵהוּ וְהוּא אוֹמֵר לֹא כִּי אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא אֵירַסְתִּיךְ וְהָיָה מִקְחִי מֶקַח טָעוּת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נֶאֱמֶנֶת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת בְּעוּלָה עַד שֶׁלֹּא תִּתְאָרֵס וְהִיטְעָתוֹ עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָיה לִדְבָרֶיהָ.
1
ב׳הלכה: הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה וְלֹא מָצָא לָהּ בְּתוּלִים כול׳. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. מֵעַתָּה אֵין טַעֲנַת בְּתוּלִים לֹא כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא כְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְחָזַר וְאָמַר. יֵשׁ טַעֲנַת בְּתוּלִים כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּשׁוֹתֶקֶת. וַאֲפִילוּ תֵימֵר בִּמְדַבֶּרֶת. בְּאוֹמֶרֶת. מָצָא וְאִיבֵּד. וּתְהֵא נֶאֱמֶנֶת. לֵית יְכִיל. דְּאָמַר רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. מָצָא פֶּתַח פָּתוּחַ אָסוּר לְקַיְימָהּ מִשּׁוּם סְפֵק סוֹטָה. הָכָא אִיתְמַר נֶאֱמֶנֶת. וְהָכָא אִיתְמַר אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. תַּמָּן שְׁנֵיהֶן מוֹדִין בְּשֶׁהַפֶּתַח פָּתוּחַ.
2
ג׳תַּמָּן תַּנִּינָן. הָיוּ בָהּ מוּמִין וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ הָאָב צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָיה. רִבִּי לָעְזָר שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנִיתָא דְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּלֹא כְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. שֶׁנְיָיא הִיא מוּמִין שֶׁדַּרְכָּן לְהִיוָולֵד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מִקַּמָּא דְנָן חֲמֵיי רַבָּנִן מְדַמּוּ מִוּמִין לִבְתוּלִין. אִילֵּין יָלְפִין מִן אִילֵּין וְאִילֵּין יָלְפִין מִן אִילֵּין. מוּמִין מִבְּתוּלִים. שֶׁאִם בָּא עָלֶיהָ עוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ צָרִיךְ הָאָב לְהָבִיא רְאָיָיה. בְּתוּלִים מִמּוּמִין. שֶׁאִם נוֹלְדוּ לָהּ מוּמִין סָפֵק מִשְׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתוֹ סָפֵק עַד שֶׁלֹּא תִיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָיה. מִן אִילֵּין בְּתוּלִין. וּבְתוּלִין וְכִי בָטְלוּ לֹא בְּבֵית אָבִיהָ בָטְלוּ. וְאַתְּ אָמַר. הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָיה. וָכָא הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָיה.
3