תלמוד ירושלמי כתובות י׳:א׳Jerusalem Talmud Ketubot 10:1
א׳משנה: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים וָמֵת הָרִאשׁוֹנָה קוֹדֶמֶת לַשְּׁנִיָיה. יוֹרְשֵׁי הָרִאשׁוֹנָה קוֹדְמִין לְיוֹרְשֵׁי הַשְּׁנִיָיה. נָשָׂא אֶת הָרִאשׁוֹנָה וָמֵתָה נָשָׂה אֶת הַשְּׁנִיָיה וּמֵת הוּא. שְׁנִיָיה וְיוֹרְשֶׁיהָ קוֹדְמִין לְיוֹרְשֵׁי הָרִאשׁוֹנָה.
1
ב׳הלכה: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים כול׳. מַתְנִיתָא לְעִנְיָין כְּתוּבָּה. אֲבָל לְעִנְיָין מְזוֹנוֹת שְׁתֵיהֶן שָׁווֹת. כְּתוּבָּה וּקְבוּרָה מִי קוֹדֵם. כְּתוּבָּה וּמִלְוָה בְעֵדִים מִי קוֹדֵם. כְּתוּבָּה וּפַרְנָסַת בָּנוֹת מִי קוֹדֵם. מָאן דְּאָמַר. גּוֹבִין פָּרנָסָה מִן מְשׁוּעְבָּדִין. פַּרְנָסַת בָּנוֹת קוֹדֶמֶת. וּמָאן דָּמַר. אֵין גּוֹבִין פָּרנָסָה מִן מְשׁוּעְבָּדִין. אֵין פַּרְנָסַת בָּנוֹת קוֹדֶמֶת.
2
ג׳לֹא אָמַר אֶלָּא מֵתָה. הָא נִתְגָּרְשָׁה כְּבַעַל חוֹב הִיא. כְּהָדָא דְתַנֵּי. נָשָׂא אִשָּׁה וְכָתַב לָהּ כְּתוּבָּה. גֵּירְשָׁהּ וְלֹא נָתַן לָהּ כְּתוּבָּה. נָשָׂא אֲחֶרֶת וְכָתַב לָהּ כְּתוּבָּה. הֶחֱזִיר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְכָתַב לָהּ כְּתוּבָּה עַל כְּתוּבָּתָהּ הָרִאשׁוֹנָה. שֶׁלָּרִאשׁוֹנָה קוֹדֶמֶת לַשְּׁנִיָיה וְיוֹרְשֶׁיהָ. וְהַשְּׁנִיָיה וְיוֹרְשֶׁיהָ קוֹדְמִין לְיוֹרְשֵׁי הָרִאשׁוֹנָה.
3
ד׳אָמַר בֶּן עַזַּאי. יוֹרְשֵׁי הָרִאשׁוֹנָה אוֹמְרִים לְיוֹרְשֵׁי הַשְּׁנִיָיה. אִם כְּבַעַל חוֹב אַתֶּם טְלוּ אֶת שֶׁלָּכֶם וּצְאוּ. וְאִם לָאו אָנוּ וְאַתֶּם נַחֲלוֹק בְּשָׁוֶה. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. בְּנֵי שְׁנִיָיה קָפְצָה עֲלֵיהֶן יְרוּשַׁת תּוֹרָה וְנוֹטְלִין כְּתוּבַּת אִמָּן וְחוֹזְרִין וְחוֹלְקִין. רִבִּי מָנָא אָמַר. בְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם דֵּינָר יֶתֶר נֶחְלְקוּ. אֲבָל אִם אֵין שָׁם דֵּינָר יֶתֶר אַף רִבִּי עֲקִיבָה יוֹדֶה לְבֶן נַנָּס שֶׁאֵילּוּ וָאֵילּוּ חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. הַךְ דְּלָא תַנִּיתָא פְלִיגָא אַתְּ עֲבַד לֵיהּ פְּלִיגָא. אֶלָּא בְּשֶׁאֵין שָׁם יֶתֶר דֵּינָר נֶחְלְקוּ. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם יֶתֶר דֵּינָר אַף בֶּן נַנָּס יוֹדֵי לְרִבִּי עֲקִיבָה. בְּנֵי הַשְּׁנִיָּיה קָפְצָה עֲלֵיהֶן יְרוּשַׁת תּוֹרָה וְנוֹטְלִין כְּתוּבַּת אִמָּן וְחוֹזְרִין וְחוֹלְקִין.
4
ה׳וְהַחוֹב מְמָעֵט. וְדִכְוָותָהּ. וְהַחוֹב מַרְבֶּה. הֵיךְ עֲבִידָה. הָיָה שָׁם שָׂדֶה וְהִיא עֲתִידָה לַחֲזוֹר בַּיּוֹבֶל אַתְ רוֹאֶה אוֹתָן כְּאִילּוּ.
5
ו׳הֵיךְ עֲבִידָא. קִידֵּשׁ רָחֵל וְכָנַס לֵאָה וְחָזַר וְכָנַס רָחֵל. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין רָחֵל קוֹדֶמֶת. וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לֹא קוֹדֶמֶת. אוֹמְרִים. אַף רִבִּי לָעְזָר מוֹדֵי. מֵאַחַר שֶׁחָזַר וְכָנַס רָחֵל רָחֵל קוֹדֶמֶת. לְמַה זֶה דוֹמֶה. לְאֶחָד שֶׁלָּוָוה מֵחֲבֵירוֹ וְאָמַר לוֹ. אִם לֹא הֶחֱזַרְתִּי לָךְ מִיכָּן עַד שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֵשׁ יִהְיוּ כָל נְכָסַיי מְשׁוּעְבָּדִין לָךְ. הִגִּיעַ שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֵשׁ וְלֹא הֵחֱזִיר נִשְׁתַּעְבְּדוּ הַנְכָסִים מִיכָּן וְלָבֹא. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ. לֹא יְהוּ נְכָסַיי מְשׁוּעְבָּדִין לָךְ אֶלָּא לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֵשׁ. לֹא נִשְׁתַּעְבֵּד אֶלָּא לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֵשׁ. יָמִים שֶׁבֵּנְתַיִים תַּפְלוּגְתָא דְרִבִּי מֵאִיר וְרַבָּנִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר בִּשְׁטָר נִתְחַיְיבוּ הַנְּכָסִים. עַל דַּעְתִין דְּרַבָּנִין בַּכֶּסֶף נִתְחַיְיבוּ.
6