תלמוד ירושלמי כתובות ד׳:י״בJerusalem Talmud Ketubot 4:12
א׳משנה: בְּנָן נוּקְבָּן דְּיִהַוְיָן לֵיכִי מִינַאי אִינּוּן תְּהוֹן יָתְבָן בְּבֵיתִי וּמִתְזְנָן מִנִּכְסַי עַד דְּיִתְנַסְבָן לְגוּבְרִין חַיָיב שֶׁהוּא תְנַיי בֵּית דִּין.
1
ב׳הלכה: בְּנָן נוּקְבָּן דְּיִהַוֹן לֵיכֵי מִינַאי כול׳. רִב חִסְדָּא אָמַר. בָּגְרוּ אִיבְּדוּ מְזוֹנוֹת. נִישְׂאוּ אִיבְּדוּ פַרְנָסָתָן. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. בָּגְרוּ לֹא נִישְׂאוּ נִישְׂאוּ לֹא בָגְרוּ. אִיבְּדוּ מְזוֹנוֹתָן וְלֹא אִיבְּדוּ פַרְנָסָתָן. רִבִּי אָבִין בְשֵׁם הִילָא. וּמוֹדִין לְהַךְ כְּהָדָא. אָלְמָנָה שֶׁהִיא תוֹבַעַת מִן הַיּוֹרְשִין. הִיא אוֹמֶרֶת. לֹא נִתְקַבַּלְתִי מִכְּתוּבָּתִי. וְהַיּוֹרְשִין אוֹמְרִין לָהּ. נִתְקַבַּלְתְּ כְּתוּבָּתָךְ. עַד שֶׁלֹּא נִישֵּׂאת הַיּוֹרְשִׁין צְרִיכִין לְהָבִיא רְאָיָיה שֶׁנִּתְקַבְּלָה כְתוּבָּתָהּ. נִישֵּׂאת עָלֶיהָ לְהָבִיא הַרְאָיָיה שֶׁלֹּא נִתְקַבְּלָה כְתוּבָּתָהּ. וְהָא תַנִינָן. יְתוֹמָה שֶׁהִשִּׂיאָה אִמָּהּ אוֹ אָחִיהָ וְכָתְבוּ לָהּ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים זוּז יְכוֹלָה הִיא מִשֶּׁתַּגְדִּיל לְהוֹצִיא מִיָּדָם. טַעֲמָא דִקְטַנָּה. הָא גְדוֹלָה וִויתִּירָה. תִּיפְתָּר שֶׁנָּטְלָה מִקְצָת. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אֲבִינָה בְשֵׁם רִבִּי אִסִּי. בְּכוֹר שֶׁחָלַק בְּפָשׁוּט חֲזָקָה וִויתֵּר. עוֹד הִיא שֶׁנָּטְלָה מִקְצָת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. לֹא נָטַל זֶה מִבְּכוֹרָתוֹ כְּלוּם. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא וּבְעָא מֵיעֲבַד כְּהָדָא דְרַב חִסְדָּא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חֲנַנְיָה. וְהָא תַנֵּי רִבִּי חִיָיה. בָּגְרוּ וְלֹא נִישְׂאוּ נִישְׂאוּ וְלֹא בָגְרוּ אִבְּדוּ מְזוֹנוֹתָן וְלֹא אִבְּדוּ פַרְנָסָתָן. אָמַר לֵיהּ. אֲנָא אָמְרִי שְׁמוּעָה וְאַתְּ אָמַרְתָּ מַתְנִיתָא. תִּבָּטֵל שְׁמוּעָה מֵיקַּמֵּי מַתְנִיתָא.
2
ג׳וְאַתְּ תְּהֵא יָתְבָא בְּבֵיתִי. רָבִין בַּר חִיָיה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. בָּא עָלֶיהָ עוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ. מֵעַכְשָׁיו נִתְקַיְימוּ בָהּ תְּנָאֵי כְּתוּבָּה אוֹ אֵינָהּ אֶלָּא דֶּרֶךְ נִישּׂוּאִין. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מָחֲלָה לוֹ עַל כְּתוּבָּתָהּ מָהוּ. זְכוּתָהּ אָבְדָה זְכוּת בָּנֶיהָ לֹא אָבְדָה.
3