תלמוד ירושלמי כתובות ד׳:י״דJerusalem Talmud Ketubot 4:14
א׳משנה: כָּךְ הָיוּ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלֵם כּוֹתְבִין. אַנְשֵׁי הַגָּלִיל הָיוּ כוֹתְבִין כְּאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלֵם. אַנְשֵׁי יְהוּדָה הָיוּ כוֹתְבִין עַד שֶׁיִּרְצוּ הַיּוֹרְשִׁין לִיתֵּן לָהּ כְּתוּבָּה לְפִיכָךְ אִם רָצוּ הַיּוֹרְשִׁין נוֹתְנִין לָהּ כְּתוּבָּתָהּ וּפוֹטְרִין אוֹתָהּ.
1
ב׳הלכה: כָּךְ הָיוּ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלֵם כּוֹתְבִין כול׳. אַנְשֵׁי הַגָּלִיל חָסוּ עַל כְּבוֹדָן וְלֹא חָסוּ עַל מָמוֹנָן. אַנְשֵׁי יְהוּדָה חָסוּ עַל מָמוֹנָן וְלֹא חָסוּ עַל כְּבוֹדָן. רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ. וְאִית דְּאָמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. קַיסָרִין כִּיהוּדָה וּשְׁאָר כָּל הָאֲרָצוֹת כִּירוּשָׁלֵם.
2
ג׳חַד בַּר נַשׁ מִי דְמַךְ אֲמַר. יֵיבוֹן לְאִיתְּתָא דְּהַהוּא גַבְרָא פֶרְנֵא. אֲתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא אָמַר. יִתְקַיְימוּן דִּבְרֵי הַמֵּת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חֲנִינָה. וְיֵשׁ אָדָם מְבַטֵּל תְּנַאי כְתוּבָּה בַּפֶּה. אָמַר לֵיהּ. אַנְתְּ אָמְרָת אַתְּ מְנָא לָךְ. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא בַגָּלִיל אֲנָן קַיָימִין. וְסַבְרִנָן מֵימַר. אַנְשֵׁי הַגָּלִיל חָסוּ עַל כְּבוֹדָן לֹא עַל מָמוֹנָן.
3