תלמוד ירושלמי כתובות ה׳:י״אJerusalem Talmud Ketubot 5:11
א׳משנה: נוֹתְנִין לָהּ מָעָה כֶסֶף לִצְרָכֶיהָ וְאוֹכֶלֶת עִמּוֹ לֵּילֵי שַׁבָּת. וְאִם אֵינוֹ נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לִצְרָכֶיהֵ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ. וּמַה הִיא עוֹשָׂה לוֹ. מִשְׁקַל חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁתִי בִּיהוּדָה שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בַּגָּלִיל. אוֹ מִשְׁקַל עֶשֶׂר סְלָעִים עֵרֶב בִּיהוּדָה שֶׁהֵן עֶשְׂרִים סְלָעִים בַּגָּלִיל. וְאִם הָיְתָה מֵינִיקָה פּוֹחְתִין לָהּ מִמַּעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמוֹסִיפִין לָהּ עַל מְזוֹנוֹתֶיהָ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בֶּעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל בַּמְכוּבָּד שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הַכֹּל לְפִי כְבוֹדוֹ.
1
ב׳הלכה: נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לִצְרָכֶיהֵ וְהִיא אוֹכֶלֶת עִמּוֹ מִלֵּילֵי שֶׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת כול׳. דְּבָרִים אֲמוּרִים לָשׁוֹן נָקִי. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲכִילָה מַמָּשׁ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב אוֹכֶלֶת מִשֶּׁלּוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אוֹכֶלֶת מִשֶׁלָּהּ.
2
ג׳יַיִן אֵין לָהּ שֶׁאֵין עֲנִייוֹת יִשְׂרָאֵל שׁוֹתוֹת יַיִן. וַעֲשִׁירוֹת שׁוֹתוֹת. וְהָתַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְמָרְתָא בַת בֳּיֵיתוֹס שֶׁפָּסְקוּ לָהּ חֲכָמִים סָאתַיִים יַיִן בְּכָל יוֹם. וּבֵית דִּין פּוֹסְקִין יַיִן. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַר אָדָא. עַל שׁוּם זְנוּת יַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב. וְהָא תַנִּינָן. אִם הָיְתָה מֵנִיקָה פּוֹחְתִין לָהּ מִמַּעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמוֹסִיפִין לָהּ עַל מְזוֹנוֹתֶיהָ. מָהוּ מוֹסִיף. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. יַיִן שֶׁהוּא מַרְבֶּה אֶת הֶחָלָב. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף לְתַבְשִׁילָהּ פָּסְקוּ. אַף עַל פִּי כֵן קִילְּלָה אוֹתָן וְאָמְרָה לָהֶן. כָּךְ תִּתְּנוּ לִבְנוֹתֵיכֶם. אָמַר רִבִּי אָחָא. וְעָנִינוּ אַחֲרֵיהָ אָמַן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק. אֶרְאֵה בַנְּחָמָה אִם לֹא רְאִיתִיהָ מְלַקֶּטֶת שְׂעוֹרִים מִבֵּין טַלְפֵי סוּסִים בְּעַכּוֹ. וְקָרָאתִי עָלֶיהָ הַפָּסוּק הַזֶּה הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנוּגָה וגו׳. אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִיקְּבֵי הַצֹּאן וגו׳. וְהָתַנֵּי מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם בִּתּוֹ שֶׁלְּשִׁמְעוֹן בֶּן גּוֹרְיוֹן שֶׁפָּסְקוּ לָהּ חֲכָמִים בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת דֵּינָר קוּפָּה בְשָׂמִים בְּכָל יוֹם וְלֹא הָיְתָה אֶלָּא שׁוֹמֶרֶת יָבָם. אַף עַל פִּי כֵן קִילְּלָה אוֹתָן וְאָמְרָה לָהֶן. כָּךְ תִּתְּנוּ לִבְנֹתֵיכֶם. אָמַר רִבִּי אָחָא. וְעָנִינוּ אַחֲרֵיהָ אָמֵן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק. אֶרְאֵה בַנְּחָמָה אִם לֹא רְאִיתִיהָ קְשׁוּרָה בִשְׂעָרָהּ בִּזְנַב הַסּוּס בְּעַכּוֹ וְקָרָאתִי עָלֶיהָ הַפָּסוּק הַזֶּה הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנוּגָה כול׳.
3