תלמוד ירושלמי כתובות ה׳:ד׳Jerusalem Talmud Ketubot 5:4

א׳משנה: הַיָּבָם אֵינוֹ מַאֲכִיל בַּתְּרוּמָה. עָשְׂתָה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּפְנֵי הַבַּעַל וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּפְנֵי הַיָּבָם וַאֲפִילוּ כוּלָּן בִּפְנֵי הַבַּעַל חָסֵר יוֹם אֶחָד בִּפְנֵי הַיָּבָם אוֹ כוּלָּן בִּפְנֵי הַיָּבָם חָסֵר יוֹם אֶחָד בִּפְנֵי הַבַּעַל אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. זוֹ מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. בֵּית דִּין שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶן אָמְרוּ אֵין הָאִשָּׁה אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁתִּיכָּנֵס לַחוּפָּה.

ב׳הלכה: הַיָּבָם אֵינוֹ מַאֲכִיל בַּתְּרוּמָה כול׳. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. תַּנֵּי תַּמָּן. הַיְּבָמָה כָּל שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים נִיזּוֹנֶת מִשֶּׁלְּבַעֲלָהּ. עָמַד יְבָמָהּ בַּדִּין וּבָרַח נִיזּוֹנֶת מִשֶׁלּוֹ. חָלָה כְּמִי שֶׁבָּרַח דָמֵי. וְהָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת הַיָּם כְּמִי שֶׁבָּרַח. אַלְמָנָה שֶׁאָמְרָה. הֲרֵי אֲנִי מֵיגֶדֶת אַלְמְנוּתִי בְבֵית בַּעֲלִי שׁוֹמְעִין לָהּ. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הִילָא. הָאוֹמֵר. אֵינִי חוֹלֵץ. כְּאִילּוּ אוֹמֵר. אֵינִי מְגָרֵשׁ. אָמַר רַב זַבְדָּא. הוֹרֵי רִבִּי יִצְחָק. הָאוֹמֵר. אֵינִי חוֹלֵץ. כְּאוֹמֵר. אֵינִי מְגָרֵשׁ.

ג׳עָשָׂת שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים [בִּ]פְנֵי הַבַּעַל וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּפְנֵי הַיָּבָם אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. וְלֹא סוֹף דָּבָר שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים לִפְנֵי הַיָּבָם אֶלָּא אֲפִילוּ כוּלָּם בִּפְנֵי הַיָּבָם חָסֵר יוֹם אֶחָד אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. מַתְנִיתִין לֹא כְמִשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא כְמִשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה אֶלָּא כְמִשְׁנָה הָאֶמְצָעִית. דְּתַנֵּי. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים. אֲרוּסָה בַת יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. דַּהֲווֹן דָּרְשִׁין וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַין כַּסְפּוֹ. דִּלֹא כֵן מַה בֵין קוֹנֶה אִשָּׁה וּבֵין קוֹנֶה שִׁפְחָה. חָזְרוּ לוֹמַר. לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ חוֹדֶשׁ לִכְשֶׁיִּתְחַיֵיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ. בֵּית דִּין שֶׁלָּאַחֲרוֹן אָמְרוּ. לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁתִּיכָּנֵס לַחוּפָּה. וּכְבָר שָׁלַח רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בַּגְבַּג אֶצֶל רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּתִירָה לִנְצִיבִין. אָמְרוּ מִשְּׁמָךְ שֶׁאֲרוּסָה בַת יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. שֶׁלַח אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ. מוּחְזָק הָיִיתִי בָךְ שֶׁאַתָּה בָקִי בְסִיתְרֵי תוֹרָה. אֲפִילוּ לִדְרוֹשׁ בְּקַל וָחוֹמֶר אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ. מַה אִם שִׁפְחָה כְנַעֲנִית שֶׁאֵין הַבִּיאָה קוֹנָה אוֹתָהּ לְהַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה הַכֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לְהַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה. אִשָּׁה שֶׁהַבִּיאָה קוֹנָה אוֹתָהּ לְהַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַכֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לְהַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה. וּמָה אֶעֱשֶׂה וְהֵן אָמְרוּ. לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶתִּיכָּנֵס לַחוּפָּה. וְסָמְכוּ לָהֶם מִקְרָא כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן. הֲרֵי זֶה קַל וָחוֹמֶר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו תְּשׁוּבָה. דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְשִׁפְחָה כְנַעֲנִית שֶׁהִיא נִקְנֵית בַּחֲזָקָה תֹּאמַר בְּזוֹ שֶׁאֵינָהּ נִקְנֵית בַּחֲזָקָה. וְכָל קַל וָחוֹמֶר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו תְּשׁוּבָה בָּטֵל קַל וָחוֹמֶר.