תלמוד ירושלמי כתובות ו׳:ה׳Jerusalem Talmud Ketubot 6:5
א׳משנה: הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ סְתָם לֹא יִפְחוֹת לָהּ מֵחֲמִשִּׁים זוּז. פָּסַק לְהַכְנִיס עֲרוּמָה לֹא יֹאמַר הַבַּעַל כְּשֶׁתָבוֹא לְבֵיתִי אֲכַסֶּנָּה בִכְסוּתִי אֶלָּא מְכַסָּהּ וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ. וְכֵן הַמַשִּׂיאִין אֶת הַיְתוֹמָה לֹא יִפְחָתוּ לָהּ מֵחֲמִשִּׁים זוּז. אִם יֵשׁ בַּכִּיס מְפַרְנְסִין אוֹתָהּ לְפִי כְבוֹדָהּ.
1
ב׳הלכה: הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ כול׳. רִבִּי אַבָּא מָרִי אָחוֹי דְרִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. לֹא כֵן תַּנֵּי. מְנַיִין אֲפִילוּ אָמַר. הֲרֵינִי עוֹמֵד עָרוּם וּמְכַסָּהּ. אֵין אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיַּעֲמוֹד עָרוּם וִיכַסָּהּ אֶלָּא מְכַסָּהּ בָּרָאוּי לָהּ. תַּמָּן אוֹרְחָא דְבַר נַשָּׁא מֵימַר. הֲנֵי לִי מֵיקוֹם עַרְטִילַיי וּמְכַסְיָיא אִיתְּתִי. בְּרַם הָכָא לָכֵן הִתְנָה עִמָּהּ מִתְּחִילָּה.
2
ג׳כֵּינִי מַתְנִיתָא. וְכֵן הָמְפַרְנְסִין אֶת הַיְתוֹמָה. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאוֹמְרִין לַפַּרְנָסִין לִלְווֹת. דוּ פָתַר לָהּ בְּשֶׁאֵין בַּכִּיס לוֹוִין עַד חֲמִשִּׁים. אֲבָל אִם יֵשׁ בַּכִּיס מוֹסִיף. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין אוֹמְרִין לַפַּרְנָסִין לִלְווֹת. דוּ פָתַר לָהּ בְּשֶׁיֵּשׁ בַּכִּיס. אֲבָל אִם אֵין בַּכִּיס פּוֹחֵת. כְּהָדָא. בְּיַלְדָּה אַחַת בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי אִמִּי. אָמַר. יִשְׁתַּבּוֹק לְמוֹעֲדָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא. גְּרָמִית יִפְסוֹד. אֶלָּא יִתֲּכוֹל. דְּמָרֵיהּ דְּמוֹעֲדַיָּא קַיָים. וַתְיָיא דְּרִבִּי חֲנִינָה כְּרִבִּי זְעוּרָה וּדְרִבִּי יוֹסֵי כְּרִבִּי אִימִּי.
3