תלמוד ירושלמי כתובות ט׳:ו׳Jerusalem Talmud Ketubot 9:6
א׳משנה: נֶדֶר וּשְׁבוּעָה אֵין לִי לֹא לִי וְלֹא לְיוֹרְשַׁיי וְלֹא לַבָּאִים בִּרְשׁוּתִי עָלַיִךְ וְעַל יוֹרְשַׁיִךְ וְעַל הַבָּאִין בִּרְשׁוּתֵיךְ הֲרֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ לֹא הוּא וְלֹא יוֹרְשִׁין וְלֹא הַבָּאִין בִּרְשׁוּתוֹ לֹא אוֹתָהּ וְלֹא אֶת יוֹרְשֶׁיהָ וְלֹא אֶת הַבָּאִים לִרְשׁוּתָהּ הָלְכָה מִקֶּבֶר בַּעֲלָהּ לְבֵית אָבִיהָ אוֹ שֶׁחָזְרָה לְבֵית חָמִיהָ וְלֹא נַעֲשֵׂית אֶפִּיטְרוֹפָּא אֵין הַיּוֹרְשִין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. וְאִם נַעֲשֵׂית אֶפִּיטְרוֹפָּא הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ לְעָתִיד לָבוֹא וְאֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ לְשֶׁעָבַר.
1
ב׳הלכה: נֶדֶר וּשְׁבוּעָה אֵין לִי וּלְיוֹרְשַׁיי כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וְהִיא שֶׁעָשָׂת אֶפִּיטְרוֹפָּא בְּחַיֵּי בַעֲלָהּ. אֲבָל אִם עָשָׂת אֶפִּיטְרוֹפָּא לְאַחַר מִיתַת הַבַּעַל אֵין הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. דּוּ מַתְנִיתָא. לֹא עָשָׂת אֶפִּיטְרוֹפָּא אֵין הַיּוֹרְשִׁין מִַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. אִם עָשָׂת אֶפִּיטְרוֹפָּא הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ לְעָתִיד לָבוֹא. וְאֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ לְשֶׁעָבַר. אֵיזֶהוּ לְשֶׁעָבַר. מִשְּׂעַת מִיתָה עַד שְׁעַת קְבוּרָה. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֲפִיוּלוּ עֲשָׂאָהּ אֶפִּטְרָפּוֹס לְאַחַר מִיתַת בַּעֲלָהּ אֵין הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. וְהָא תַנִּינָן לֹא עָשְׂתָהּ אֶפִּטְרָפּוֹס אֵין הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. אִם עָשָׂת אֶפִּיטְרוֹפָּא הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ לְעָתִיד לָבֹא וְאֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ לְשֶׁעָבַר. פָּתַר לָהּ עַל רֹאשָׁהּ. וְאִין עַל רֹאשָׁהּ כְּהָדָא. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. לֹא סוֹף דָּבָר בִּנְכָסִים שֶׁנִּשְׁתַּלְּטָה בָהֶן בְּחַיֵּי בַעֲלָהּ אֶלָּא אֲפִילוּ נְכָסִים שֶׁנִּשְׁתַּלְּטָה בָהֶן לְאַחַר מִיתַת הַבַּעַל אֵין הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. פָּתַר לָהּ מִשְּׂעַת מִיתָה עַד שְׁעַת קְבוּרָה. דָּמַר רִבִּי אַבָהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִשְּׂעַת מִיתָה עַד שְׁעַת קְבוּרָה אֵין הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. שֶׁלֹּא תְהֵא מַנִיחָתוֹ וְהוֹלֶכֶת לְבֵית אָבִיהָ.
2