תלמוד ירושלמי כלאים ג׳:ה׳Jerusalem Talmud Kilayim 3:5
א׳משנה: הָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה בְצָלִים וּבִיקֵּשׁ לִיטַּע בְּתוֹכָהּ שׁוּרוֹת שֶׁל דִּילוּעִין. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר עוֹקֵר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת וְנוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת וּמֵנִיחַ קָמַת בְּצָלִים בִּמְקוֹם שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. וְעוֹקֵר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת וְנוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר עוֹקֵר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת וְנוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת וּמֵנִיחַ קָמַת בְּצָלִים בִּמְקוֹם שְׁתֵּי שׁוּרוֹת וְעוֹקֵר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת וְנוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אִם אֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֵירָתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לֹא יְקַיֵים זֶרַע שֶׁל בֵּנְתַּיִים.
1
ב׳הלכה: הנוטע את כרמו כו׳. כַּהֲנָא אָמַר דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל פְּעָמִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּעָמִים שְׁמוֹנֶה. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹתֵן כָּל הָעֲבוֹדָה מִבִּפְנִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. מִקְצָתָהּ בִּפְנִים וּמִקְצָתָהּ בַּחוּץ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. כוּלָּהּ מִבַּחוּץ שְׁמוֹנֶה. שְׁמוּאָל אָמַר לְעוֹלָם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְתַנֵּי כֵּן קוֹצֵב עַל דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר שְׁמוֹנֶה. הָא רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְרַבָּנין אָמְרִין שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. מַה בֵּינֵיהוֹן סְמִיכָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָסוּר לִסְמוֹךְ. וְרַבָּנִין אָמְרִין מוּתָּר לִסְמוֹךְ.
2