תלמוד ירושלמי כלאים ה׳:ו׳Jerusalem Talmud Kilayim 5:6
א׳משנה: הָיָה עוֹבֵר בַּכֶּרֶם וְנָפְלוּ מִמֶּנּוּ זְרָעִים אוֹ שֶׁיָּצְאוּ עִם הַזְּבָלִים אוֹ עִם הַמַּיִם. הַזּוֹרֵעַ וְסִיעֲרָתוֹ הָרוּחַ לְאַחֲרָיו מוּתָּר. סִיעֲרָתוֹ הָרוּחַ לְפָנָיו. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אִם עֲשָׂבִים יוּפָּךְ. וְאִם אָבִיב יִנָּפֵץ. וְאִם הֵבִיאָה דָּגָן יִדָּלֵק.
1
ב׳הלכה: אָמַר רִבִּי לָעְזָר מַתְנִיתִין בְּעוֹמֵד בִּשְׂדֵה לָבָן וְסִיעֲרָתוֹ הָרוּחַ לִשְׂדֵה כֶרֶם. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי מַה אִיתְאַמָּרַת בְּעוֹמֵד אוֹ אֲפִילוּ עוֹמֵד. אִין תֵּימַר בְּעוֹמֵד בְּלָבָן הָא בִשְׂדֵה כֶרֶם לֹא. אִין תֵּימַר אֲפִילוּ עוֹמֵד הִיא הָדָא הִיא הָדָא. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן הַזּוֹרֵעַ וְסִיעֲרָתוֹ הָרוּחַ לַאֲחוֹרָיו מוּתָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹנֶס. מַה נָן קַיָימִין אִי בְּעוֹמֵד בִּשְׂדֵה כֶרֶם עוֹבֵד עֲבוֹדָה וְאַתְּ אָמַר מוּתָּר. אֶלָּא כִּי נָן קַיָימִין בְּעוֹמֵד בִּשְׂדֵה לָבָן וְסִיעֲרָתוֹ הָרוּחַ לִשְׂדֵה כֶרֶם.
2
ג׳רִבִּי זְעִירָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא. אִם עֲשָׂבִים יוּפָּךְ הַכֹּל מוּתָּר. אִם אָבִיב יִנָּפֵץ הַקַּשִּׁין מוּתָּרִין וְהַדָּגָן אָסוּר. אִם הֵבִיאָה דָּגָן תִּדָּלֵק הַכֹּל אָסוּר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַכֹּל אָסוּר. מַהוּ הָדָה דְתַנִּינָן אִם עֲשָׂבִים יוּפָּךְ אִם אָבִיב יִנָּפֵץ אִם הֵבִיאָה דָּגָן תִּדָּלֵק. כְּהַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן הָעָרְלָה וּכְלָאֵי הַכֶּרֶם אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִישָׂרֵף יִשָּׂרֵף אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִיקָבֵר יִקָּבֵר.
3
ד׳רִבִי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶן לָקִישׁ פְּעָמִים שֶׁהַקַּשִּׁין מוּתָּרִין וְהַדָּגָן אָסוּר. פְּעָמִים שֶׁהַקַּשִּׁין אֲסוּרִין וְהַדָּגָן מוּתָּר. הֵיךְ עֲבִידָא זָרַע בְּהֵיתֵר וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּיו הַקַּשִּׁין מוּתָּרִין וְהַדָּגָן אָסוּר. זָרַע בְּאִיסּוּר וְהֶעֱבִיר אֶת הַסְּכָךְ הַקַּשִּׁין אֲסוּרִין וְהַדָּגָן מוּתָּר. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי נִיחָא הַקַּשִּׁין מוּתָּרִין וְהַדָּגָן אָסוּר. הַקַּשִּׁין אֲסוּרִין וְהַדָּגָן מוּתָּר גָּדַל מִתּוֹךְ אִיסּוּר וְאַתְּ אֲמַר מוּתָּר. רִבִּי זְעִירָא כְדַעְתֵּיהּ. דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן בָּצֵל שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁעֲקָרוֹ וּשְׁתָלוֹ אֲפִילוּ מוֹסִיף כַּמָּה אָסוּר שֶׁאֵין גִּידּוּלֵי אִיסּוּר מַעֲלִין אֶת הָאִיסּוּר.
4