תלמוד ירושלמי נזיר ג׳:ב׳Jerusalem Talmud Nazir 3:2
א׳משנה: מִי שֶׁנַָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת מְגַלֵּחַ אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד וְהַשְּׁנִיָיה יוֹם שִׁשִּׁים וְאֶחָד. וְאִם גִּילַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָיה יוֹם שִׁשִּׁים וְאִם גִּילַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד יָצָא. זוֹ עֵדוּת הֵעִיד רִבִּי פַּפַּיַיס עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת שֶׁאִם גִּילַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָיה יוֹם שִׁשִּׁים וְאִם גִּילַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד יָצָא שֶׁיּוֹם שְׁלֹשִׁים עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָין.
1
ב׳הלכה: מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת כול׳. הִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה וּבָא לְהִישָּׁעֵן עַל הַשְּׁנִיָיה. לֹא מָצְאוּ פֶתַח לָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁמָּצְאוּ פֶתַח לַשְּׁנִיָיה. עָלַת לוֹ שְׁנִיָיה רִאשׁוֹנָה. מַה נָן קַיָימִין. אִם בְּאוֹמֵר. הֲרֵינִי נָזִיר שְׁתַּיִם. נֵדֶר שֶׁבָּטַל מַחֲצִיתוֹ בָּטַל אֶת כּוּלּוֹ. אִם בְּאוֹמֵר. הֲרֵינִי נָזִיר ל̇ יוֹם אֵילּוּ ל̇ יוֹם אֵילּוּ. לֹא בְדָא עָלַת לוֹ שְׁנִיָיה רִאשֹׁנָה. אֶלָּא כִּי נָן קַיָימִין בְּאוֹמֵר. הֲרֵינִי נָזִיר וְנָזִיר. בְּאוֹמֵר. אֵילּוּ לִנְזִירוּת. אֲבָל אִם אָמַר. אֵילּוּ לִנְזִירוּתִי וְאֵילּוּ לִנְזִירוּת אֲחֶרֶת לֹא בְדָא עָלַת לוֹ שְׁנִיָיה רִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. הִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ לָרִאשׁוֹנָה. מִכֵּיוָן שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן וְגִילַּח עָלַת לוֹ רִאשׁוֹנָה שְׁנִיָיה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא פְּקִיד לַחֲבֵרַיָיא. אִין שְׁמַעְתּוֹן מִילָּה מֵרִבִּי אֶלְעָזָר הֲווֹן יָדְעִין דְּרִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג. עַד שֶׁיָּבִיא כָּל קָרְבְּנוֹתָיו. כְּרַבָנִין. בְּרַם כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֲפִילוּ לֹא הֵבִיא אֶלָּא קָרְבָּן אֶחָד. הִפְרִישׁ שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת אֵין בְיָדוֹ אֶלָּא אַחַת. הִפְרִישָׁהּ זוֹ בִפְנֵי עַצְמָהּ וְזוֹ בִפְנֵי עַצְמָהּ אוֹ שֶׁהֵבִיא שֶׁלְּזוֹ בְזוֹ וְשֶׁלְּזוֹ בְזוֹ לֹא יָצָא. הָא לְקַדֵּשׁ קָדְשָׁה. לֹא כֵן תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. קָרְבָּנוֹ לַיי עַל נִזְרוֹ. שֶׁיִּקְדּוֹם נִזְרוֹ לְקָרְבָּנוֹ וְלֹא שֶׁיִּקְדּוֹם קָרְבָּנוֹ לְנִזְרוֹ. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁעוֹמֵד בִּנְזִירוּתוֹ. נִיחָא שְׁנִיָיה רִאשׁוֹנָה. רִאשׁוֹנָה שְׁנִיָיה. אָמַר רִבִּי יוּדָה. וְהָדָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי אֶלְעָזָר. לֹא כֵן רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא מְפַקֵּד לַחֲבֵרַיָיא. אִין שְׁמַעְתּוֹן מִילָּה מֵרִבִּי אֶלְעָזָר הֲווֹן יָדְעִין דְּרִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג. עַד שֶׁיָּבִיא כָּל קָרְבְּנוֹתָיו. וְסָבְרִין מֵימַר כְּרַבָּנִין. וָכָא כְרִבִּי שִׁמְעוֹן אֲנָן קַיָימִין. רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. תִּיפְתָּר בִּנְזִירוּתוֹ וּבִנְזִירוּתוֹ שֶׁל בְּנוֹ. בְּדָא עָלַת לוֹ שְׁנִיָיה רִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא כֵן סָבְרִנָן מֵימַר בָּאוֹמֵר. הֲרֵינִי נָזִיר. בְּדִין הָיָה שֶׁלֹּא יְהֵא נָזִיר אֶלָּא אַחַת. אַתְּ הוּא שֶׁהֶחֱמַרְתָּה עָלָיו שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם. לֹא דַיֶיךָ שֶׁהֶחֱמַרְתָּ עָלָיו שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם אֶלָּא שֶׁאַתְּ אוֹמֵר. אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם.
2