תלמוד ירושלמי נזיר ו׳:י״אJerusalem Talmud Nazir 6:11
א׳משנה: מִי שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים וְנִיטְמָא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתָיו וְיִטְהַר. אָמְרוּ לוֹ מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּדְמוֹרִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים וְאָמְרוּ לָהּ בִּתָּהּ שֶׁהִיא מְסֻכֶּנֶת וְהָלְכָה וּמְצָאֲתָהּ שֶׁמֵּתָה וְאָמְרוּ חֲכָמִים תָּבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהַר.
1
ב׳הלכה: מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. תַּמָּן הוּא אָמַר. לֹא סָתַר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. סוֹתֵר כָּל קָרְבְּנוֹתָיו. פְּשִׁיטָא דָּא בְלֹא נִיטְמָא כָּשֵׁר. לֹא בְדָא כָשֵׁר וְאַחַר כָךְ נִיטְמָא. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. וְלֹא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר שַׁמּוּתִּי הוּא. דְּתַנֵּי. נָזִיר וּמִירֵט. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. צָרִיךְ לְהַעֲבִיר תַעַר עַל רֹאשׁוֹ. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵין צָרִיךְ לְהַעֲבִיר תַעַר עַל רֹאשׁוֹ.
2
ג׳כֵּן הִיא מַתְנִיתָא. יִטְהַר וְיָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתָיו. כֵּן הִיא מַתְנִיתָא. תִּטְהַר וְתָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנָהּ.
3