תלמוד ירושלמי נדרים י׳:ו׳Jerusalem Talmud Nedarim 10:6
א׳משנה: אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מָה אִם אִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ הֲרֵי הוּא מֵיפֵר נְדָרֶיהָ אִשָּׁה שֶׁקָּנוּ לוֹ מִן שָׁמַיִם אֵינוֹ דִין שֶׁיָּפֵר נְדָרֵיהָ. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה לֹא. אִם אָמְרָת בְּאִשָּׂה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ שֶׁאֵין לָאֲחֵרִים רְשׁוּת בָּהּ תֹּאמַר בְּאִשָּׁה שֶׁקָּנוּ לוֹ מִן שָׁמַיִם שֶׁיֵּשׁ לָאֲחֵרִים רְשׁוּת בָּהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. עֲקִיבָה דְּבָרֶיךָ בִשְׁנֵי יְבָמִין מָה אַתָּה מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד. אָמַר לוֹ אֵין הַיְּבָמָה גְמוּרָה לְאִישָׁהּ כְּשֵׁם שֶׁהָאֲרוּסָה גְּמוּרָה לְבַעֲלָהּ.
1
ב׳הלכה: אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר כול׳. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר. וּמָה אִם אִשָּׁה שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בָהּ רְשׁוּת עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסָה לִרְשׁוּתִי מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתִי הוּגְמְרָה לִי. אִשָּׁה שֶׁהָיָה לִי בָהּ רְשׁוּת עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסָה לִרְשׁוּתִי. מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתִי אֵינוֹ דִין שֶׁתִּיגָּמֵר לִי. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. לֹא. אִם אָמְרָת בְּאִשָּׁה שֶׁלֹּא הָיָה לָךְ בָּהּ רְשׁוּת עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסָה לִרְשׁוּתָךְ. מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתָךְ הוּגְמְרָה לָךְ. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁלֹּא הָיָה לָךְ בָּהּ חֶלֶק כָּךְ לֹא הָיָה לָהּ לָאֲחֵרִים בָּהּ עִמָּךְ חֶלֶק. תֹּאמַר בְּאִשָּׁה שֶׁהָיָה לָךְ בָּהּ רְשׁוּת עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסָה בִּרְשׁוּתָךְ. מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתָךְ הוּגְמְרָה לָךְ. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיָה לָךְ בָּהּ חֶלֶק כָּךְ הָיָה לָאֲחֵרִים עִמָּךְ בָּהּ חֶלֶק. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. עֲקִיבָה. דְּבָרֶיךָ בִשְׁנֵי יְבָמִין. מָה אַתְּ מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד. אָמַר לוֹ. כְּשֵׁם שֶׁלֹּא חָלַקְתָּ לָנוּ בֵּין שׁוֹמֶרֶת יָבָם אֶחָד לִשְׁנֵי יְבָמֵין. בֵּין שֶׁעָשָׂה בָהּ מַאֲמָר בֵּין שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ מַאֲמָר. יָכוֹל בִּנְדָרִים וּבְשְׁבוּעוֹת כֵן. אָמַר לוֹ. אֲבָל. אָמַר לוֹ. אִילּוּ הָיָיתָ בִימֵי רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲרָךְ אָמַר. אֵין מַאֲמָר קוֹנֶה קִנְיָין גָּמוּר. מוֹדֶה שֶׁאֵינוֹ מֵיפֵר לָהּ עַד שֶׁתִּיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ.
2