תלמוד ירושלמי נדרים י״א:ג׳Jerusalem Talmud Nedarim 11:3
א׳משנה: קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנָה לַּבִּרְיוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר וִיכוֹלָה הִיא לֵהָנוֹת בַּלֶּקֶט וּבַשִּׁכְחָה וּבַפֵּיאָה. קוֹנָם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים נֶהֱנִין לִי יִטְּלוּ עַל כָּרְחָהּ. כֹּהֲנִים אֵילּוּ וּלְוִיִּים אֵילּוּ נֶהֱנִין לִי יִטְּלוּ אֲחֵרִים.
1
ב׳הלכה: קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנָה לַּבִּרְיוֹת כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. וִיכוֹלָה הִיא לֵהָנוֹת בַּלֶּקֶט בַּשִּׁכְחָה וּבַפֵּיאָה. תַּנֵּי. וּבְמַעֲשֵׂר עָנִי. לֵית כָּאן מַעֲשֵׂר עָנִי. מַעֲשֵׂר עָנִי נִיתָּן בִּזְכִיָיה וְאֵילּוּ בַעֲזִיבָה.
2
ג׳רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. אָדָם נוֹתֵן מַעְשְׂרוֹתָיו בְּטוֹבַת הֲנָיָיה. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵין אָדָם נוֹתֵן מַעְשְׂרוֹתָיו בְּטוֹבַת הֲנָיָיה. מַאי טַעְמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיֶה. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לֹא יִהְיֶה. יִתְּנֵם לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה.
3
ד׳מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. קוֹנָם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים נֶהֱנִים לִי. יִטְּלוֹ עַל כָּרְחוֹ. פָּתַר לָהּ בְּאוֹמֵר. אֵי אֵיפְשִׁי לִיתֵּן מַתָּנוֹת כָּל עִיקָּר. תֵּדַע שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנֵּינָן כֹּהֲנִים אֵילּוּ לְוִיִים אֵילּוּ נֶהֱנִין לִי. יִטְּלוּ אֲחֵרִים. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. אֹמֵר הוּא יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל. הֵא לָךְ סֶלַע זֶה וְתֵן בְּכוֹר זֶה לְבֶן בִּתִּי כֹהֶן. פָּתַר לָהּ בְּרוֹצֶה לִיתְּנוֹ לִשְׁנַיִם וּבֶן בִּתּוֹ אֶחָד מֵהֶן. אָמַר לוֹ. הֵא לָךְ סֶלַע וְתֵן כּוּלּוֹ לְבֶן בִּתִּי כֹהֶן.
4
ה׳בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל. רִבִּי אוֹסֵר. מָה רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא אָמַר. הָכֵין אֲגֵיבוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בַר חֲנִינָה כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל לָמָּה הוּא אָסוּר. לֹא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. אוֹף רִבִּי יוֹחָנָן אִית לֵיהּ יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל אָסוּר מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. וְעוֹד מִן הָדָא. הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִם וְהַמְּסַיְּיעִין בַּגְּרָנוֹת אֵין נוֹתְנִין לָהֶן לֹא תְרוּמָה וְלֹא מַעְשֵׂר. וְאִם נָתַן חִילֵּל. וְלֹא יְחַלְלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהֵן מְחַלְלִין אוֹתָן. יוֹתֵר מִיכֵּן אָמְרוּ. תְּרוּמָתָן אֵינָן תְּרוּמָה וּמַעְשְׂרוֹתָן אֵינָן מַעֲשֵׂר וְהֶקְדֵּישָׁן אֵינָן הֶקְדֵּשׁ. וַעֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר רָאשֶׁיהָ בְּשׁוֹחַד יִשְׁפּוֹטוּ. וְהַמָּקוֹם מֵבִיא עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת. לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵּחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַםִ עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר.
5
ו׳מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הַמַּקְדִּישׁ בִּתְרוּמוֹת וּבְמַעְשְׂרוֹת וּבְמַתָּנוֹת וּבְמֵי חַטָּאת וּבְאֶפֶר חַטָּאת הֲרֵי זוּ מְקוּדֶּשֶׁת אַף עַל פִּי יִשְׂרָאֵל. פָּתַר לָהּ בְּתְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לוֹ מֵאֲבִי אִמּוֹ כֹהֵן.
6