תלמוד ירושלמי נדרים י״א:ט׳Jerusalem Talmud Nedarim 11:9
א׳משנה: וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה כֹּל אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ. כֵּיצַד. אָמְרָה הֲרֵינִי נְזִירָה אַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם אַף עַל פִּי שֶׁנִּישֵּׂאת בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. נָדְרָה וְהִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל וְהֵיפֵר לָהּ. אָמְרָה הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה בְּתוֹךְ שֶׁלֹשִׁים הֲרֵי זֶה מוּפָר. נָדְרָה בוֹ בַיּוֹם נִתְגָּרְשָׁה בוֹ בַיּוֹם הֶחֱזִירָהּ בּוֹ בַיּוֹם אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁיָּצְָאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
1
ב׳הלכה: וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגרוּשָׁה כול׳. הָדָא הִיא רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. אַחֲרֵי הַנֵּדֶר. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אַחַר הָאִיסָּר. הָיָה נֵדֶר וְאִסָּר כְּאַחַת. הֵיךְ עֲבִידָא. אָמְרָה. הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְשָׁמַע בַּעֲלָהּ וְלֹא הֵיפֵר לָהּ וְגֵירְשָׁהּ וְהֶחֱזִירָהּ בְּתוֹךְ ל̇ יוֹם. הַיְינוֹ נֵדֶר וְאִיסָּר כְּאַחַת.
2