תלמוד ירושלמי נדרים ד׳:ז׳Jerusalem Talmud Nedarim 4:7
א׳משנה: הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ וְלֹא יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ לֹא יַלְוֶינּוּ וְלֹא יִלְוֶה מִמֶּנּוּ וְלֹא יִמְכּוֹר לוֹ וְלֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ הַשְׁאִילֵנִי פָרָתָךְ אָמַר לוֹ אֵינָהּ פְּנוּיָה. אָמַר קוֹנָם שֶׁאֲנִי חוֹרֵשׁ בָּהּ לְעוֹלָם אִם הָיָה דַרְכּוֹ לַחֲרוֹשׁ הוּא אָסוּר וְכָל אָדָם מוּתָּרִין. אִם אֵין דַּרְכּוֹ לַחֲרוֹשׁ הוּא וְכָל אָדָם אֲסוּרִין.
1
ב׳הלכה: הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ לֹא יַשְׁאִילֶינּוּ כול׳. בְּאוֹמֵר. קוֹנָם שָׂדִי שֶׁאֵינִי חוֹרֵשׁ לְעוֹלָם. כְּאוֹמֵר. קוֹנָם שָׂדִי נֶחֱרֶשֶׁת לְעוֹלָם.
2