תלמוד ירושלמי נדרים ז׳:ג׳Jerusalem Talmud Nedarim 7:3
א׳משנה: הַנּוֹדֵר מִן הַכְּסוּת מוּתָּר בַּשַּׂק בַּיְרִיעָה וּבַחֲמִילָה. אָמַר קוֹנָם צֶמֶר עוֹלֶה עָלַי מוּתָּר לְכַסּוֹת בְּגִיזֵי צֶמֶר. פִּשְׁתָּן עוֹלֶה עָלַי מוּתָּר לְכַסּוֹת בָּאֲנִיצֵי פִּשְׁתָּן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הַנּוֹדֵר. טָעַן וְהֵזִיעַ וְהָיָה רֵיחוֹ קָשֶׁה אָמַר קוֹנָם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים עוֹלִים עָלַי מוּתָּר לְכַסּוֹת וְאָסוּר לְהַפְשִׁיל לַאֲחוֹרָיו.
1
ב׳הלכה: הַנּוֹדֵר מִן הַכְּסוּת כול׳. הַנּוֹדֵר מִן הַכְּסוּת מוּתָּר בַּשַּׂק בַּיְרִיעָה וּבַחֲמִילָה וּבִסְקוֹרְטֵיָה וּבְפֶמַלְיָיה. וְאָסוּר בְּפַסִיקִיָּא וּבְפוּנְדָּה. הַנּוֹדֵר מִן הַמַּלְבּוּשׁ אָסוּר בְּכַל מִינֵי מַלְבּוּשׁ וּמוּתָּר בְּאֵילּוּ. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. אָמַר. קוֹנָם כְּסוּת שֶׁאֵינִי לוֹבֵשׁ לְבוּשׁ שֵׁינִי מִתְכַּסֶּה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אָמַר. קוֹנָם כָּל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִתְכַּסּוֹת וְדֶרֶךְ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ לְהִתְכַּסּוֹת. כְּדַרְכּוֹ מוּתָּר בְּיוֹצֵא מִמֶּנּוּ. נָדַר בְּיוֹצֵא מִמֶּנּוּ מוּתָּר בּוֹ. מָה אִית לָךְ. כְּגוֹן אִילֵּין שְׁלָחַיָּה. כָּל שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִתְכַּסּוֹת וְאֵין דֶּרֶךְ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ לְהִתְכַּסּוֹת. נָדַר בּוֹ מוּתָּר בְּיוֹצֵא מִמֶּנּוּ. נָדַר בְּיוֹצֵא מִמֶּנּוּ אָסוּר בּוֹ. מָה אִית לָךְ. כְּגוֹן אִילֵּין סוּסַרְנָה. וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִתְכַּסּוֹת וְדֶרֶךְ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ לְהִתְכַּסּוֹת. נָדַר בּוֹ לֹא נִתְכַּוֵון אֶלָּא בְּיוֹצֵא מִמֶּנּוּ. מָה אִית לָךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן. כְּגוֹן הָדֵין צֶמֶר גֶּפֶן.
2
ג׳כֵּינִי מַתְנִיתָא. טָעַן וְהֵזִיעַ וְאָמַר קוֹנָם צֶמֶר וּפִשְׁתָּן עוֹלִין עָלַי. אָסוּר לִלְבּוֹשׁ וּמוּתָּר לְהַפְשִׁילָן אֲחַרָיו.
3