תלמוד ירושלמי נדרים ט׳:ה׳Jerusalem Talmud Nedarim 9:5
א׳משנה: פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְתוּבַּת אִשְׁתּוֹ. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּדַר מֵאִשְׁתּוֹ הֲנָיָיה וְהָיְתָה כְתוּבָּתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת דֵּינָרִין וּבָאת לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה וְחִיְּבוֹ לִיתֵּן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת דֵּינָרִין הִנִּיחַ אַבָּא וְנָטַל אָחִי אַרְבַּע מֵאוֹת וַאֲנִי אַרְבַּע מֵאוֹת לֹא דַיָיהּ שֶׁתִּיטּוֹל מָאתַיִם וַאֲנִי מָאתַיִם. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה אֲפִילּוּ אַתְּ מוֹכֵר שְׂעַר רֹאשָׁךְ אַתְּ נוֹתֵן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ. אָמַר לוֹ אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵן לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר וְהִתִּירוֹ רִבִּי עֲקִיבָה.
1
ב׳הלכה: פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְתוּבַּת אִשְׁתּוֹ כול׳. וְגוֹבִין מִן הַמְּטַלְטְלִין. אָמַר רִבִּי בָּא. אַף עַל גַּו דְּתֵימַר. גּוֹבִין מִן הַמְּטַלְטְלִין. אוֹמֵר לוֹ שֶׁיִּתֵּן. רִבִּי מַנִּישָׁא שָׁאַל. מַהוּ לוֹמַר לְיוֹרְשִׁין לִגְבוֹת מִן הַמְּשׁוּעְבָּדִין. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן שֶׁאֵין אוֹמֵר לָהֶן. דְּתַנִינָן תַּמָּן. אֵלָּא יִינָּתְנוּ לְיוֹרְשִׁין. שֶׁכּוּלָּן צְרִיכִין שְׁבוּעָה וְאֵין הַיּוֹרְשִׁין צְרִיכִין שְׁבוּעָה. מַהוּ מִישְׁבְּעוּנָהּ. תַּמָּן אָמְרִין מִן תִּבְנָא לֹא גְבָאִי וּמִן גּוּפֵיהּ גְּבָאִי.
2