תלמוד ירושלמי ערלה ב׳:ז׳Jerusalem Talmud Orlah 2:7
א׳משנה: כֵּלִים שֶׁסָּכָן בְּשֶׁמֶן טָמֵא וְחָזַר וְסָכָן בְּשֶׁמֶן טָהוֹר. אוֹ שֶׁסָּכָן בְּשֶׁמֶן טָהוֹר וְחָזַר וְסָכָן בְּשֶׁמֶן טָמֵא. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אַחַר הָרִאשׁוֹן אֲנִי בָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַחַר הָאַחֲרוֹן.
1
ב׳הלכה: מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר הָרִאשׁוֹן מוֹצִיא אֶת הָאַחֲרוֹן.
2
ג׳אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי לִיעֶזֶר שְׁנֵיהֶן אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. דְּתַנִּינָן תַּמָּן צְלוֹחִית שֶׁפִּיהָ צָר טוֹבֵל וּמַעֲלֶה כְדַרְכּוֹ. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר הֲזָיָה הָרִאשׁוֹנָה. כְּמָה דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר הָרִאשׁוֹן מוֹצִיא אֶת הָאַחֲרוֹן. כֵּן רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אוּף הָכָא הָרִאשׁוֹן מוֹצִיא אֶת הָאַחֲרוֹן.
3
ד׳עַד כְּדוֹן בְּשֶׁסָּךְ מִיכָּן וּמָצָא בַּצַּד הַשֵּׁינִי. סָךְ מִיכָּן וּמָצָא מִיכָּן מַה אָמַר בָּהּ רִבִּי לִיעֶזֶר. נִשְׁמְעִנָהּ מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לֹא סוֹף דָּבָר צְלוֹחִית אֶלָּא אֲפִילוּ סֵפֶל. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי לִיעֶזֶר שְׁנֵיהֶן אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. אִית לָךְ מֵימַר תַּמָּן בְּשֶׁסָּךְ מִיכָּן וּמָצָא בְצַד הַשֵּׁינִי. לֹא בְּשֶׁסָּךְ מִיכָּן וּמָצָא מִיכָּן. אוּף הָכָא בְּשֶׁסָּךְ מִיכָּן וּמָצָא מִיכָּן.
4