תלמוד ירושלמי פסחים י׳:ז׳Jerusalem Talmud Pesachim 10:7
א׳משנה: יָשְׁנוּ מִקְצָתָן יֹאכֵלוּ. כּוּלָּם לֹא יֹאכֵלוּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם נִתְנַמְנְמוּ יֹאכֵלוּ. נִרְדְּמוּ לֹא יֹאכֵלוּ: הַפֶּסַח אַחַר חֲצוֹת מְטַמֵּא אֶת הַיָּדָיִם. הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדָיִם. בֵּירַךְ בִּרְכַּת הַפֶּסַח פָּטַר אֶת שֶׁל זֶבַח. בֵּרַךְ אֶת שֶׁל זֶבַח לֹא פָטַר אֶת שֶׁל פֶּסַח דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא זוֹ פוֹטֶרֶת זוֹ וְלֹא זוֹ פוֹטֶרֶת זוֹ:
1
ב׳הלכה: לָמָּה. מִפְּנֵי הִסִּיעַ דַּעַת אוֹ מִשֵּׁם שֶׁעָבַר עָלָיו חַצּוֹת. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁיֵּשׁ שָׁם חֲבוּרָה אֲחֶרֶת. הֲרֵי לֹא עָבַר חַצּוֹת. הֲוֵי. לֵית טַעֲמָא דָא אֶלָּא מִפְּנֵי הִסִּיעַ דַּעַת.
2
ג׳רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר מִצְטָרְפִין לְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם כְּדֵי עוֹנְשָׁן בַּכְּזַיִת. מַהוּ שֶׁיִּפְסוֹל אֶת הַתְּרוּמָה. קַל וָחוֹמֶר. אִם מְטַמִּין אֶת הַיָּדַיִם לִפְסוֹל אֶת הַתְּרוּמָה. הֵן עַצְמָן לֹא כָל שֶׁכֵּן. הָהֵן יוֹצֵא מָה אַתְּ עֲבַד לֵיהּ. מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם אוֹ אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. אִין תֵּימַר הָהֵן יוֹצֵא מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר אֵינָן פּוֹסְלִין אֶת הַתְּרוּמָה. וְהָהֵן יוֹצֵא לֹא גָזְרוּ עָלָיו כְּלוּם. דִּלֹ כֵן יְטַמֵּא צַד הַחִיצוֹן וְצַד הַפְּנִימִי. [אָמַר רִבִּי אַבִּין. מָאן אִית לֵיהּ דָּבָר טָמֵא מַחְמַת מַגַּע עַצְמוֹ. לֹא רִבִּי מֵאִיר. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל הַדְּבָרִים טְהוֹרִים בְּרוּבָּן. כֵּיוָן שֶׁחִיתֵּךְ רוּבָּן לָאו כְפָרוּשׁ הוּא. וְיֵעָשֶׂה כְמַגִּיעַ בּוֹ וִיהֵא פָסוּל.] אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. בִּמְחַתֵּךְ כָּל שֶׁהוּא כָּל שֶׁהוּא וּמַשְׁלִיךְ.
3
ד׳אִית לָךְ מֵימַר. שֶׁעָבַר חַצּוֹת. לָא מִפְּנֵי הִסִּיעַ דַּעַת. הֲוֵיי. לֵית טַעֲמָא (דְלָא) [אֶלָּא] מִפְּנֵי הִסִּיעַ דַּעַת.
4
ה׳אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. דְּלֹא בֵירַךְ בִּרְכַת הַפֶּסַח לֹא פָטַר שֶׁלְזֶבַח. וְשֶׁלְזֶבַח פָּטַר שֶׁלְפֶּסַח. שֶׁהַפֶּסַח בִּכְלָל הַזֶּבַח. אָמַר רִבִּי מָנָא. הַפֶּסַח עִיקָּר וְהַזֶּבַח טְפֵילָה.
5