תלמוד ירושלמי פסחים ב׳:ז׳Jerusalem Talmud Pesachim 2:7

א׳משנה: אֵין נוֹתְנִין אֶת הַקֶּמַח לֹא לְתוֹךְ חֲרוֹסֶת וְלֹא לְתוֹךְ חַרְדָּל אִם נָתַן יֹאכַל מִיָּד וְרִבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. אֵין מְבַשְּׁלִין אֶת הַפֶּסַח לֹא בְמַשְׁקִין וְלֹא בְמֵי פֵרוֹת אֲבָל סָכִין וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ בָהֶן. מֵי תַשְׁמִישָׁיו שֶׁל נַחְתּוֹם יִשָּׁפְכוּ מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחְמִיצִין:

ב׳הלכה: [תַּנֵּי.] אֵין נוֹתְנִין אֶת הַקֶּמַח לְתוֹךְ חֲרוֹסֶת אוֹ לְתוֹךְ חַרְדָּל. אִם נָתַן יֹאכַל מִיָּד וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁהֵא. רִבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַשְׁהֵא.

ג׳כָּתוּב וּבָשֵׁל מְבוּשָּׁל בַּמָּיִם. אֵין לִי אֶלָּא מַיִם. מְנַיִין לְרַבּוֹת שְׁאָר מַשְׁקִין. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבָשֵׁל מְבוּשָּׁל [מִכָּל מָקוֹם.] עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. קַל וָחוֹמֶר. מָה אִם מַיִם שֶׁאֵינָן מְפִיגִין טַעֲמָן אַתְּ אָמַר. אָסוּר. שְׁאָר מַשְׁקִין שֶׂמְּפִיגִין טַעֲמָן לֹא כָל שֶׁכֵּן.

ד׳אֵין לָשִׁין מַצָּה בְמַשְׁקִין אֲבָל מְקַטְּפִין אוֹתָהּ בְּמַשְׁקִין. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה. אֲנִי הָיִיתִי עִם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּסְפִינָה וְלַשְׁתִּי מַצָּתָן בְּמַשְׁקִין. אֵין לָשִׁין מַצָּה בְרוֹתְחִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן חוֹלְטִין. וְלֹא בְפוֹשְׁרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחְמִיצִין. אֲבָל לָשִׁין אוֹתָן בְּצוֹנִין. וְהָא תַנִּינָן. כָּל הַמְּנָחוֹת נִילוֹשׁוֹת בְּפוֹשְׁרִין [וּמְשַׁמְּרָן שֶׁלֹּא יַחֲמִיצוּ]. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן הַדָּבָר מָסוּר לַכֹּהֲנִים וְהַכֹּהֲנִים זְרִיזִין הֵן. וְהָכָא הַדָּבָר מָסוּר לַנָּשִׁים וְהַנָּשִׁים עֲצֵילוֹת הֵן. לֹא צוּרְכָה דְלֹא. הַכֹּהֲנִים עַצְמָן מָהוּ שֶׁיְּלוֹשׁוּ מַצַָּתָן בְּפוֹשְׁרִין. יָיבֹא כְהָדָא תַנָּא. רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי. נִדָּה חוֹפֶפֶת וְסוֹרֶקֶת. [כֹּהֶנֶת אֵינָהּ חוֹפֶפֶת וְסוֹרֶקֶת. נִדָּה כֹהֶנֶת חוֹפֶפֶת וְסוֹרֶקֶת.] שֶׁלֹּא לַחֲלוֹק בֵּין נִידָּה לְנִידָּה. וְהָכָא שֶׁלֹּא לַחֲלוֹק בֵּין מַצָּה לְמַצָּה.

ה׳מֵי תַשְׁמִישָׁיו שֶׁל שֶׁלְּנַחְתּוֹם יִשָּׁפְכוּ. מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחְמִיצִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שׁוֹפְכָן בְּמָקוֹם אַשְׁבּוֹרֶן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שׁוֹפְכָן בְּמָקוֹם קַטַפֱרֵס. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מָאן דְּאָמַר. שׁוֹפְכָן בְּמָקוֹם אַשְׁבּוֹרֶן. כְּשֶׁהָיָה אַשְׁבּוֹרֶן גָּדוֹל. מָאן דְּאָמַר. בְּמָקוֹם קַטַפֱרֵס. בְּשֶׁהָיָה קַטַפֱרֵס גָּבוֹהַּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי אִילָא. הָכֵין הֲוָה הֲוִי בָהּ. שָׁרָה חִיטִין וּשְׂעוֹרִים בַּמַּיִם. נִתְחַמְּצוּ אֲסוּרוֹת. לֹא נִתְחַמְּצוּ מוּתָּרוֹת. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. שָׁרָה שְׂעוֹרִים בַּמַּיִם. נִתְבַּקְּעוּ הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרוֹת. שְׁרָיָין בַּחוֹמֶץ מוּתָּר מִפְּנֵי שֶׁהַחוֹמֶץ צוֹפְדָן.

ו׳רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הָיָה לֹו יַיִן קוֹסֵס. יְהַב בְּגַוֵּיהּ שְׂעָרִין בְּגִין דְּיִתְמַע. שְׁאַל לְרִבִּי אִימִּי. אֲמַר לֵיהּ. צְרִיךְ אַתְּ לְבָעֵר. [רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי כִּהַיי הֲוָה לֵיהּ דְּבַשׁ מְזוּיָיף בְּסוֹלֶת. שָׁאַל לְרִבִּי מָנָא. אָמַר לֵיהּ. צָרִיךְ אַתְּ לְבָעֵר.] חַד מִן אילֵּין דְּרִבִּי כִירַיי הֲוָה לֵיהּ גָּרְבִין דִּמְשַׁח בְּגַו אוֹצְרֵהּ דְחִיטַּיָּא שְׁאַל לְרַבָּנִין. אָמְרִין לֵיהּ. אֵיזִיל גְּרוֹף מִן תּוֹחְתֵּיהֶן. הוֹרֵי רִבִּי אִימִּי בְאִילֵּין גַּרְבָּיַיא דְּכוּתָחָא. מְמַלֵּא אוֹתָן מַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵעֵת לָעֵת.