תלמוד ירושלמי פסחים ד׳:ב׳Jerusalem Talmud Pesachim 4:2
א׳משנה: כַּיּוֹצֵא בוֹ הַמּוֹלִיךְ פֵּירוֹת שְׁבִיעִית מִמְּקוֹם שֶׁכָּלוּ לִמְקוֹם שֶׁלֹּא כָלוּ אוֹ מִמְּקוֹם שֶׁלֹּא כָלוּ לִמְקוֹם שֶׁכָּלוּ חַיָיב לְבָעֵר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר צֵא וְהָבֵא לָךְ אַף אָתָּה:
1
ב׳הלכה: כָּלוּ מִטִּיבֵּרִיָּה וְלֹא כָלוּ מִצִּיפּוֹרִין. אָמַר לֹו. מִצִּיפּוֹרִין הֵבֵאתִים. אִם אֵין אַתְּ מַאֲמִינֵנִי צֵא וְהָבֵא לָךְ אַף אָתָּה. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי פִינְחָס. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵה שְׁנֵיהֶן אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אוֹכְלִין עַל הַמּוּבְקָר וְאֵין אוֹכְלִין עַל הַשָּׁמוּר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אַף עַל הַשָּׁמוּר. אָמַר לוֹן. מִן הַשָּׁמוּר הֵבֵאתִים. וְאִם אֵין אַתְּ מַאֲמִינִי הֲרֵי שָׁדֶה פְלוֹנִית מְשׁוּמֶּרֶת לְפָנֶיךָ. צֵא וְהָבֵא לָךְ אַף אָתָּה.
2