תלמוד ירושלמי פסחים ה׳:ז׳Jerusalem Talmud Pesachim 5:7
א׳משנה: יָצְאת כַּת הָרִאשׁוֹנָה וְנִכְנְסָה שְׁנִיָּיה יָצְאת שְׁנִיָּיה וְנִכְנְסָה שְׁלִישִׁית. כְּמַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה כָּךְ מַעֲשֵׂה שְׁנִיָיה וּשְׁלִישִׁית. קָרְאוּ אֶת הַהַלֵּל אִם גָּמְרוּ שָׁנוּ וְאִם שָׁנוּ שִׁילֵּישׁוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁילֵּישׁוּ מִימֵיהֶם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִימֵיהָ שֶׁל כַּת שְׁלִישִׁית לֹא הִגִּיעָה לְאָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה׳ אֶת קוֹלִי מִפְּנֵי שֶׁעַמָּהּ מוּעָטִין:
1
ב׳הלכה: תַּמָּן תַּנִּינָן. יָצְאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ. וּבָאוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם וְקָרְאוּ הַלֵּל הַגְּדוֹלָה. אֵיזֹו הִיא הַלֵּל הַגְּדוֹלָה. רִבִּי פַּרְנָךְ בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים. אַמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד מֵשֶׁעוֹמְדִים בְּבֵית יְי. לָמָּה בְאִילֵּין תַּרְתֵּין פַּרְשָׁתָא. רִבִּי זְעוּרָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מִפְּנֵי שֶׁיְּרִידַת גְּשָׁמִים כְּלוּלָה בָהֶן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא. דִּכְתִיב מַעֲלֶה נְשִׂיאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ. וּכְרִבִּי חֲנִינָה מַה. בְּגִין דִּכְתִיב נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. רִבִּי בָּא וְרִבִּי סִימוֹן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. הָדָא דִידָן. רִבִּי יוֹשׁוּעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הָדָא דִידָן. בַּר קַפָּרָא אָמַר. הָדָא דִידָן. בַּר קַפָּרָא כְדַעְתֵּיהּ. דְּתַנִּינָן. מִימֵיהָ שֶׁל כַּת הַשְּׁלִישִׁית לֹא הִגִּיעָה לְאָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה׳ אֶת קוֹלִי תַחֲנוּנָיי. מִפְּנֵי שֶׁעַמָּהּ מְמוּעָטִין. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. זוֹ הִיא הַלֵּל הַגְּדוֹלָה. חַד בַּר אַבַּיָיה עֲבַר קוֹמֵי תֵיבוֹתָא. אֲמַר לוֹן. עַנּוּן בַּתְרַיי מַה דַנָּה אֲמַר. הָדָא אָמְרָה. לֵית הָדָא דִידָן. אָמַר רִבִּי מָנָא. הָדָא דִידָן. נִסָּא הֲוָה רַב. בְּגִין כֵּן אֲמַר לוֹן. עַנּוּן בַּתְרַיי מַה דַנָּא אֲמַר.
2
ג׳תַּנֵּי. הִיא הָיְתָה נִקְרֵאת כַּת עֲצֵלִים. אָמַר רִבִּי אָבוּן. מַה אִם דָּבָר שֶׁמִּצְוֹתוֹ לָכֵן הִיא הָיְתָה נִקְרֵאת כַּת עֲצֵלִים. מִי שֶׁהוּא מִתְעַצֵּל בְּמִצְוָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
3