תלמוד ירושלמי ראש השנה ב׳:ב׳Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 2:2
א׳משנה: כֵּיצַד הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת. מְבִיאִין כְּלוּנְסוֹת שֶׁל אֶרֶז אֲרוּכִּין וְקָנִים וַעֲצֵי שֶׁמֶן וּנְעוֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן וְכוֹרֵךְ בִּמְשִׁיחָה וְעוֹלֶה לְרֹאשׁ הָהָר וּמַצִּית בָּהֶן אֶת הָאוּר וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא וּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת חֲבֵירוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֵן בְּרֹאשׁ הָהָר הַשֵּׁנִי, וְכֵן בְּרֹאשׁ הָהָר הַשְּׁלִישִׁי: וּמְנַיִין הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת מֵהַר הַמִּשְׁחָה לְסַרְטְבָא וּמִסַּרְטְבָא לִגְרִיפִינָא וּמִגְּרִיפִינָא לְחַוְרָן וּמְחַוְרָן לְבֵית בִּלְתִּין וּמִבֵּית בִּלְתִּין לֹא זָזוּ אֶלָּא מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה כָל הַגּוֹלָה לְפָנָיו כִּמְדוּרַת הָאֵשׁ:
1
ב׳הלכה: מָהוּ עֲצֵי שֶׁמֶן. דדנין. אָמַר רִבִּי יּוֹנָה. כְּהָדֵין מַקְזָנָה.
2
ג׳אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. דָּלָא יְהָווּן סָבְרִין דְּהוּא כוֹכָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. חֲמִינָן כוֹכָב סָלֵק וּנְחִית. חֲמִינָן כוֹכָב אֲזִיל וְאָתֵי.
3
ד׳תַּנֵּי. בְּהָרֵי מְכָוָור וְגָדוֹר. אָמַר רַב חוּנָה. כַּד סַלְקִינָן לְהָכָא סָלְקִינָן לְרֹאשׁ בֵּית בִּלְתִּין וַהֲוִינָן חַמְיָין [דִּקְלַיָיא דְ]בָבֶל כְּאִילֵּין חָגַיָיא.
4