תלמוד ירושלמי ראש השנה ב׳:ז׳Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 2:7
א׳משנה: שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל גּוֹזֵר אָנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבוֹא אֶצְלִי בְּמִקֶּלְךָ וּבְמָעוֹתֶיךָ בְּיוֹם שֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנָךְ. הָלַךְ וּמְצָאוֹ רַבִּי עֲקִיבָה מֵיצֵר אָמַר לוֹ וְיֶשׁ לִי לְלַמֵּד שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָשׂוּי שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יי מִקְרָאֵי קוֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹּא בִזְמַנָּן אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵילּוּ.
1
ב׳הלכה: אֶצֶל מִי שִׁילַּח. מִן מַה דְתַנֵּי. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. נוֹחַ הַָיָה לִי מוּטַּל עַל הַמִּיטָּה וְלָא שָׁלַח רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַדָּבָר הַזֶּה. הָדָא אָמְרָה. אֶצֶל רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שִׁילַּח. בְּיַד מִי שִׁילַּח. מִן מַה דְתַנֵּי. כְּלָשׁוֹן זֶה אָמַר לוֹ. נִיחַמְתָּנִי עֲקִיבָה. הָדָא אָמְרָה. בְּיַד רִבִּי עֲקִיבָה שִׁילַּח. מֶה הָיָה לוֹ לְלַמֵּד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. יוֹדְעִין הָיִינוּ שֶׁאִם קִידְּשׁוּהוּ שֶׁלֹּא בָעֵדִים שֶׁהוּא מְקודָּשׁ. וּמַה בָא לְהָעִיד. שֶׁאִם קִידְּשׁוּהוּ וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ הָעֶדִים זוֹמְמִין הֲרֵי זֶה מְקוּדָּשׁ. והָא תַנִּינָן. מַעֲשֶׂה שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג וְעִיכְּבָן רִבִּי עֲקִיבָה בְלוּד. עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ אַרְבָּעִים זוּג. אֲבָל אִם הָיָה זוּג אֶחָד לֹא הָיָה מְעַכְּבוֹ.
2