תלמוד ירושלמי סנהדרין י׳:ד׳Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:4
א׳משנה: דּוֹר הַמִּדְבָּר אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין שֶׁנֶּאֱמַר בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כּוֹרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח. עֲדַת קוֹרַח אֵינָהּ עֲתִידָה לַעֲלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר יְיָ מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.
1
ב׳הלכה: דּוֹר הַמִּדְבָּר אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָן רוֹאִין לְעָתִיד לָבוֹא. שֶׁנֶּאֱמַר בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ. יִתַּמּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְשָׁם יָמוּתוּ לְעָתִיד לָבוֹא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר. אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֻיאוּן אֶל מְנוּחָתִי. דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר אִסְפוּ לִי חֲסִידָיי כּוֹרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵימָה. פְּעָמִים שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵים. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. כָּתוּב אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי. בְּאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי חוֹזֵר אֲנִי בִי. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר. עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר אִסְפוּ לִי חֲסִידָיי וגו׳. חֲסִידָיי שֶׁעָשׂוּ עִמִּי חֶסֶד. כּוֹרְתֵי בְרִיתִי שֶׁנִּכְרְתוּ עַל יָדִי. עֲלֵי זָבַח שֶׁעִילּוּ אוֹתִי וְנִזְבְּחוּ עַל שְׁמִי. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר. עַל הַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ הוּא אוֹמֵר וּפְדוּיֵי יְי יְשׁוּבוּן. רִבִּי אוֹמֵר. אֵילּוּ וָאֵילּוּ יֵשׁ לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וּמַה טַעַם. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאוֹּבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר. אֵילּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. וְהַנִּידָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם זֶה דוֹר הַמִּדְבָּר. אֵילּוּ וָאֵילּוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיי בְּהַר הַקּוֹדֶשׁ וּבִירוּשָׁלָיִם.
2
ג׳עֲדַת קֹרַח אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָן רוֹאִין לְעָתִיד לָבוֹא. מַה טַעַם. וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל לְעָתִיד לָבוֹא. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ. מָה אֲבֵידָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן סוֹפָהּ לְהִתְבַּקֵּשׁ אַף אֲבֵידָה הָאֲמוּרָה כָאן עֲתִידָה לְהִתְבַּקֵּשׁ.
3
ד׳מִי נִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. מֹשֶׁה נִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶן. יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמוֹת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. חַנָּה נִתְפַּלְלָה עֲלֵיהֶן. הִיא דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּאָמַר רִבִּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כָּךְ הָיְתָה עֲדָתוֹ שֶׁלְּקֹרַח שׁוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת עַד שֶׁעָמְדָה חַנָּה וְנִתְפַּלְלָה עֲלֵיהֶן וְאָמְרָה יְי מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.
4