תלמוד ירושלמי סנהדרין ב׳:ה׳Jerusalem Talmud Sanhedrin 2:5
א׳משנה: וּמוֹצִיא לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. וּפוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶרֶךְ וְאֵין מְמַחִין בְּיָדוֹ. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֵין לוֹ שִׁעוּר. וְכָל הָעָם בּוֹזְזִין וְנוֹתְנִין לְפָנָיו וְהוּא נוֹטֵל חֵלֶק בְּרֹאשׁ.
1
ב׳הלכה: וּמוֹצִיא לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת כול׳. דִּכְתִיב עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ. וּפוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶרֶךְ. דִּכְתִיב נָהֲגוּ לִפְנֵי הַמִּקְנֶה וַיֹּאמְרוּ זֶה שְׁלַל דָּוִד.
2
ג׳הוּא הָיָה עִם דָּוִד בְּאֶפֶס דַּמִּים. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בַּחֳקַל סוּמַקְתָּה. וְרִבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר. שֶׁמִּשָּׁם נִפְסְקוּ דָמִים. וּפְלִשְׁתִּים נֶאֱסָפִים וגו׳. רִבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנָן אָמַר. עֲדָשִׁין הָיוּ אֶלָּא שֶׁהָיְתָה עֲנָבָה שֶׁלָּהֶן יָפָה כְשֶׁלִּשְׂעוֹרִין. אָמַר רִבִּי לֵוִי. אֵילּוּ הֵן הַפְּלִשְׁתִּים שֶׁהָיוּ בָאִין זְקוּפִין כִּשְׂעוֹרִין וְהוֹלְכִין לָהֶן נְמוּכִין כָּעֲדָשִׁין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר. וַתְּהִי שָׁם חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵיאָה שְׂעוֹרִים. וּכְתִיב מְלֵיאָה עֲדָשִׁים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. שָׁנָה אַחַת הָיְתָה וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת הָיוּ. אַחַת שְׂעוֹרִים וְאַחַת עֲדָשִׁים. פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְאַבֵּיד וְלִיתֵּן דָּמִים. דִּילְמָא פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְאַבֵּיד שֶׁלֹּא לִיתֵּן דָּמִים. אֵי זֶה מֵהֶן יְאַבֵּד וְאֵי זֶה מֵהֶן יִתֵּן דָּמִים. שֶׁלָּעֲדָשִׁין וְשֶׁלִּשְׂעוֹרִין. אֶלָּא שֶׁלָּעֲדָשִׁים מַאֲכָל אָדָם. וְשֶׁלִּשְׂעוֹרִין מַאֲכָל בְּהֵמָה. שֶׁלָּעֲדָשִׁים אֵינָהּ חַיֶיבֶת בַּחַלָּה וְשֶׁלִּשְׂעוֹרִים חַיֶיבֶת בַּחַלָּה. עֲדָשִׁים אֵין עוֹמֶר בָּא מִמֶּנָּהּ. שְׂעוֹרִים עוֹמֶר בָּא מִמֶּנָּהּ. וְרַבָּנִין אָמְרִין. שָׂדֶה אַחַת וּשְׁתֵּי שָׁנִים הָיוּ. הָיָה לָמֵד מִשֶּׁלְּאֶשְׁתַּקַּד וְאֵין לְמֵידִין מִשָּׁנָה לַחֲבֵירָתָהּ. וַיִּתְיַצְּבוּ בְתוֹךְ הַחֶלְקָה וַיַּצִּילוּהָ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיַּצִּילוּהָ וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וַיַּצִּילָהּ. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִירָהּ לִבְעָלֶיהָ וְהָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו כְשָׂדֶה מְלֵיאָה כַרְכּוֹם.
3
ד׳כְּתִיב וַיִּתְאָו דָּוִד וַיֹּאמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבּוֹר בֵּית לֶחֶם וגו׳. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא אָמַר. הֲלָכָה נִצְרְכָה לוֹ. וַיִּבְקְעוּ שְׁלֹשָׁה. וְלָמָּה שְׁלֹשָׁה. שֶׁאֵין הֲלָכָה מִתְבָּרֵרֵת פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. וְלֹא אָבָה דָוִד לִשְׁתּוֹת. לֹא אָבָה דָוִד שֶׁתִּיקָּבַע הֲלָכָה עַל שְׁמוֹ. וַיַּסֵּךְ אוֹתָם לַיי. קְבָעָהּ מַסֶּכֶת לַדּוֹרוֹת. וּפוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶרֶךְ.
4
ה׳בַּר קַפָּרָא אָמַר. חַג הָיָה וְנִיסּוּךְ מַיִם הָיָה וְהֵיתֵר בָּמָה הָיָה. וַיִּבְקְעוּ שְׁלֹשָׁה. וְלָמָּה שְׁלֹשָׁה. אֶחָד הוֹרֵג וְאֶחָד מְפַנֶּה הֲרוּגִים וְאֶחָד מַכְנִיס צְלוֹחִית בְּטָהֳרָה.
5
ו׳כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיְנַסֵּךְ אוֹתָם לַיי. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וַיַּסֵּךְ. מָאן דָּמַר וַיַּסֵּךְ מְסַיֵיעַ לְרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. מָאן דָּמַר וַיְנַסֵּךְ מְסַיֵיעַ לְבַר קַפָּרָא. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. הִילְכוֹת שְׁבוּיִים נִצְרְכָה לוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּרִבִּי אוֹמֵר. בִּנְיָין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִתְאַוֶּה.
6
