תלמוד ירושלמי סנהדרין ד׳:ד׳Jerusalem Talmud Sanhedrin 4:4
א׳משנה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת הַכֹּל מְלַמְּדִין זְכוּת וְחוֹבָה. דִּינֵי נְפָשׁוֹת הַכֹּל מְלַמְּדִין זְכוּת וְאֵין הַכֹּל מְלַמְּדִין חוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת הַמְלַמֵּד זְכוּת מְלַמֵּד חוֹבָה וְהַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת וְדִינֵי נְפָשׁוֹת הַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת. אֲבָל הַמְלַמֵּד זְכוּת אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְלַמֵּד חוֹבָה.
1
ב׳הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת הַמְלַמֵּד זְכוּת כול׳. רִבִּי אָמַר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ מְחוּסָּרִין לוֹמַר. אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכַּאי וְאַתָּה חַיָיב. אֲבָל אִם הָיוּ מְחוּסָּרִין בָּמַשָּׂא וּמַתָּן לֹא בְדָא. רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינִה אָמַר. אֲפִילוּ מְחוּסָּרִין בָּמַשָּׂא וּמַתָּן.
2