תלמוד ירושלמי סנהדרין ו׳:י׳Jerusalem Talmud Sanhedrin 6:10
א׳משנה: נִתְאַכֵּל הַבָּשָׂר הָיוּ מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בִּמְקוֹמָן. וְהַקְּרוֹבִין בָּאִין וְשׁוֹאֲלִין אֶת שְׁלוֹם הָעֵדִים וְאֶת שְׁלוֹם הַדַּיָּנִין כְּלוֹמַר דְּעוּ שֶׁאֵין בְּלִבֵּינוּ עֲלֵיכֶם שֶׁדִּין אֱמֶת דַּנְתֶּם. וְלֹא הָיוּ מִתְאַבְּלִין אֲבָל אוֹנְנִין שֶׁאֵין אֲנִינָה אֶלָּא בַלֵּב:
1
ב׳הלכה: נִתְאַכֵּל הַבָּשָׂר כול׳. תַּנֵּי. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בְּמַהֲמוֹרוֹת. נִתְאַכֵּל הַבָּשָׂר הָיוּ מְלַקְּטִין אוֹתָן וְקוֹבְרִין אוֹתָן בַּאֲרָזִים. אוֹתוֹ הַיּוֹם מִתְאַבֵּל וּלְמָחָר הָיָה שָׂמֵחַ. לוֹמַר שֶׁיַּנִּיחוּהוּ אֲבֹתָיו מִן הַדִּין.
2
ג׳וְלֹא עוֹד אֶלָּא הָיוּ קוֹבְרִין אוֹתָן בִּפְנֵי עַצְמָן. הַנִּסְקָלִין בַּנִּשְׂרָפִין וְהַנֶּהֱרָגִין בַּנֶּחֱנָקִין. הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר אַל תֶּאֱסוֹף עִם חַטָּאִים נַפְשִׁי. הַנִּסְקָלִין וְהַנִּשְׂרָפִין. וְעִם אַנְשֵׁי דָמִים חַיָּי. הַנֶּהֱרָגִין וְהַנֶּחֱנָקִין.
3
ד׳רִבִּי אַבָּהוּ מָטְתֵיהּ אוֹנֵס. אֲזַל לֵיהּ חַד מִינוֹק. עָלוּן רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי מִי חֲמִי לֵיהּ אַפִּין. מֵאֵימָתֵיהּ עָלֵיהּ לָא אָמְרוּן לֵיהּ מִילָּה דְאוֹרַיָיא. אֲמַר לוֹן. מַשְׁגְּחִין רַבָּנִן מֵימַר מִילָּה דְאוֹרַיָיא. אָמְרוּ לֵיהּ. אַשְׁגַּח מָרָן. אֲמַר לוֹן. מָה אִם רְשׁוּת שֶׁלְּמַטָּן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כָזָב וְשֶׁקֶר וּגְנֵיבוּת דַּעַת וּמַשּׂוֹא פָנִים וּמִקַּח שׁוֹחַד וְהַיּוֹם עוֹדֶנּוּ וּמָחָר אֵינֶנּוּ נֶאֱמַר בָּהּ הַקְּרוֹבִין בָּאִין וְשׁוֹאֲלִין שְׁלוֹם הַדַּיָּינִין וְהָעֵדִים לוֹמַר שֶׁאֵין בְּלִיבֵּינוּ עֲלֵיכֶם כְּלוּם. שֶׁדִּין אֱמֶת דַּנְתֶּם. רְשׁוּת שֶׁלְּמַעֲלָן שֶׁאֵין בָּהּ לֹא כָזָב וְלֹא שֶׁקֶר וְלֹא גְנֵיבוּת דַּעַת וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שׁוֹחַד וְהוּא חַי וְקַיָים לְעוֹלָם ולְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁחַיָיבִים אָנוּ לְקַבֵּל עָלֵינוּ מִידַּת הַדִּין. וְאוֹמֵר וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ.
4
