תלמוד ירושלמי סנהדרין ח׳:ט׳Jerusalem Talmud Sanhedrin 8:9
א׳משנה: וְאֵילּוּ שֶׁמַּצִּילִין אוֹתָן בְּנַפְשָׁן. הָרוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהוֹרְגוֹ אַחַר הַזָּכָר וְאַחַר נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה. אֲבָל הָרוֹדֵף אַחַר הַבְּהֵמָה וְהַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אֵין מַצִּילִין אוֹתָן בְּנַפְשָׁן:
1
ב׳הלכה: אֵילּוּ שֶׁמַּצִּילִין אוֹתָן בְּנַפְשָׁן כול׳. הָרוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהוֹרְגוֹ בֵּין בַּבַּיִת בֵּין בַּשָּׂדֶה מַצִּילִין אוֹתוֹ בְנַפְשׁוֹ. אֶחָד הָרוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהוֹרְגוֹ וְאֶחָד הָרוֹדֵף אַחַר כָּל שְׁאָר עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מַצִּילִין אוֹתוֹ בְּנַפְשׁוֹ. אֲבָל אִם הָיְתָה אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל. בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר. אֵין מַצִּילִין אוֹתוֹ בְנַפְשׁוֹ. נַעֲשֶׂה הַמַּעֲשֶׂה אֵין מַצִּילִין אוֹתוֹ בְנַפְשׁוֹ. אִם יֵשׁ שָׁם מוֹשִׁיעִים אֵין מַצִּילִין אוֹתוֹ בְנַפְשׁוֹ. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אִם אָמְרָה. הַנַּח לוֹ. אֵין מַצִּילִין אוֹתוֹ בְנַפְשׁוֹ. שֶׁאִם מְמָחִין הֵן עַל יָדָיו נִמְצְאוּ בָאִין לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים.
2
ג׳פְּשִׁיטָא דָא מִילְּתָא. רוֹצֵחַ שֶׁשִּׁיבֵּר אֶת הַכֵּלִים אוֹ שֶׁהִזִּיק חַיָיב לְשַׁלֵּם. הָיָה מְשַׁבֵּר עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לָעִיר. רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי הוּשַׁעְיָה. חַד אָמַר. נוֹתֵן דָּמִים. וְחָרָנָא אָמַר. אֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים. רוּדֵף שֶׁנַּעֲשֶׂה נִרְדָּף מָהוּ לְהַצִּיל אֶת הַרוֹדֵף בְנַפְשׁוֹ שֶׁלְּנִרְדָּף. גָּדוֹל שֶׁנַּעֲשֶׂה קָטוֹן מָהוּ לְהַצִּיל אֶת הַגָּדוֹל בְנַפְשׁוֹ שֶׁלְּקָטָן. הָתִיב רִבִּי יִרְמְיָה. וְהָתַנִּינָן. יָצָא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ אֵין נוֹגְעִין בּוֹ. שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. שַׁנְיָיא הִיא תַמָּן שֶׁאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ מִי הָרַג אֶת מִי.
3
ד׳תַּנֵּי רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַהוֹלֵךְ לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה מַצִּילִין אוֹתוֹ בְנַפְשׁוֹ. אִם מִפְּנֵי כְבוֹד בָּשָׂר וָדָם מַצִּילִין אוֹתוֹ בְנַפְשׁוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן מִפְּנֵי חַי הָעוֹלָמִים.
4