תלמוד ירושלמי שבת י׳:ד׳Jerusalem Talmud Shabbat 10:4
א׳משנה: הַמִּתְכַּוֵּין לְהוֹצִיא לְפָנָיו וּבָא לוֹ לְאַחֲרָיו פָּטוּר. לְאַחֲרָיו וּבָא לוֹ לְפָנָיו חַיָיב. בֶּאֱמֶת הָאִשָּׁה הַחוֹגֶרֶת בַּסִּינָר בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ חַיֶיבֶת שֶׁכֵּן רָאוּי לִהְיוֹת חוֹזֵר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף בִּמְקַבְּלֵי פִיטְקִין כֵּן:
1
ב׳הלכה: ד׳. תַּמָּן תַּנִּינָן. רִבִּי [שִׁמְעוֹן] הַשְּׁזוּרִי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים. לֹא נֶחְלְקוּ עַל דָּבָר שֶׁהוּא מִשֵּׁם אֶחָד שֶׁהוּא חַיָיב. עַל מַה נֶּחְלָקוּ. עַל דָּבָר שֶׁהוּא מִשֵּׁם שְׁנֵי שֵׁמוֹת. שֶׁרִבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. כְּמָאן דְּאָמַר. בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת נֶחְלְקוּ. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. בְּשֵׁם אֶחָד נֶחְלְקוּ. וְכָאן שְׁנֵי שֵׁמוֹת הֵן וְהוּא פָטוּר. לְאַחֲרָיו וּבָא לוֹ לְפָנָיו חַיָיב. כְּמָאן דְּאָמַר. בְּשֵׁם אֶחָד נֶחְלְקוּ. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת. וְכָאן בְּשֵׁם אֶחָד הוּא וְהוּא חַיָיב. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. תַּנָּיִין אִינּוּן. מָאן דְּאָמַר תַּמָּן. חַיָיב. אוּף הָכָא. חַיָיב. מָאן דְּאָמַר תַּמָּן. פָּטוּר. אוּף הָכָא. פָּטוּר.
2
ג׳בֶּאֱמֶת. אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנוּ בֶּאֱמֶת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.
3