תלמוד ירושלמי שבת י״ז:ו׳Jerusalem Talmud Shabbat 17:6
א׳משנה: הָאֶבֶן שֶׁבַּקֵּירוּיָא אִם מְמַלְאִין בָּהּ וְאֵינָהּ נוֹפֶלֶת מְמַלְאִין בָּהּ. וְאִם לָאו אֵין מְמַלְאִין בָּהּ. זְמוֹרָה שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בַטָּפִיחַ מְמַלְאִין בָּהּ בַּשַּׁבָּת:
1
ב׳הלכה: אֲנָן תַּנִּינָן. הָאֶבֶן בְּתוֹכָהּ. תַּנֵּי דְבֵי רִבִּי. וְהָאוֹכְלִין וְהָאֶבֶן בְּתוֹכָהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. אִיתָפַּלְּגוֹן רִבִּי חִיָיה בַּר יוֹסֵף וְרִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי חִיָיה בַּר יוֹסֵף כְּמַתְנִיתִין. רִבִּי יוֹחָנָן כְּהָדָא דְתַנֵּי דְבֵי רִבִּי. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הָאֶבֶן שֶׁבַּקֵּירוּיָה אִם מְמַלִּין בָּהּ וְאֵינָהּ נוֹפֶלֶת. מְמַלִּין בָּהּ. כֵּיוָן שֶׁהִיא אָפִיצָה לָהּ כְּגוּפָהּ הִיא. וְסֵיפָא פְלִיגָא עַל רִבִּי חִיָיא בַּר יוֹסֵף. וְאִם לָאו אֵין מְמַלִּין בָּהּ. אָמָר רִבִּי יוּדָן. כֵּיוָן שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה לְהַכְבִּיד נַעֲשֶׂה כִמְטַלְטֵל קִירוּיָא עַל גַּב הָאֶבֶן. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. נַעֲשֶׂה כִמְטַלְטֵל קִירוּיָה עַצְמָהּ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. נוֹטֵל אָדָם בְּנוֹ וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ כַלְכָּלָה וְהָאֶבֶן בְּתוֹכָהּ. וְתַנֵּי דְבֵי רִבִּי. הָאֶבֶן וְהָאוֹכְלִין בְּתוֹכָהּ. רִבִּי כֹהֵן בְּשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. תִּינּוֹק עָשׂוּ אוֹתוֹ כְאוֹכְלִין. תַּמָּן אָמְרִין. עָשׂוּ הָאֶבֶן בְּיַד הַתִּינּוֹק כְּקַמֵּיעַ מוּמְחֶה בְּיַד תִּינּוֹק.
2