תלמוד ירושלמי שבת ב׳:ז׳Jerusalem Talmud Shabbat 2:7
א׳משנה: שְׁלשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה. עִשַּׁרְתֶּן עֵירַבְתֶּן הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁיכָה סָפֵק אֵינוֹ חֲשֵׁיכָה אֵין מְעַשְּׁרִין אֶת הַוַּדַּאי וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת אֲבָל מְעַשְּרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין:
1
ב׳הלכה: מתני׳. שְׁלשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ כול׳. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. הִילְכוֹת הַקּוֹדֶשׁ וְחַטָּאוֹת וְהֶכְשֵׁירוֹת הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת. וּשְׁלָשְׁתָּן נִמְסְרוּ לְעַמֵּי הָאָרֶץ. הִילְכוֹת הַקּוֹדֶשׁ. דְּתַנִּינָן. אִם אָמַר. הִפְרַשְׁתִּי בְּתוֹכָהּ רְבִיעִית קוֹדֶשׁ. נֶאֱמָן. חַטָּאוֹת. דְּתַנִּינָן. הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל חַטָּאת. הֶכְשֵׁירוֹת. דְּתַנִּינָן. וְעַל כּוּלָּן עַם הָאָרֶץ נֶאֱמָנִין לוֹמַר טְהוֹרִין הֵן. לָא צוֹרְכָה דְלָאו. הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. עִישַּרְתֶּן וְעֵירַבְתֶּן הִדְלִיקוּ. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא. מְתּוֹךְ שֶׁאַתָּה מַחְמִיר עָלָיו בְּקַלָּה אַף הוּא מַחְמִיר עַל עַצְמוֹ בַחֲמוּרָה. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הֲוָה מְפַקֵּד גַּו בֵּייתֵיהּ. עֵירַבְתֶּן הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. וְלָמָּה לֹא אָמַר. עִישַּרְתֶּן. אֶלָּא כָל מַה דַהֲוָה אֲכִיל. מִן שׁוּקָא הֲוָה אֲכִיל.
2
ג׳מתני׳. סָפֵק חֲשֵׁיכָה סָפֵק אֵינוֹ חֲשֵׁיכָה כול׳. מַעֲשֶׂה בֶירִבִּי לִיעֶזֶר שֶׁהָיָה גוֹסֵס עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה. וְנִכְנַס הוֹרְקְנוֹס בְּנוֹ לַחֲלוֹץ אֶת תְּפִילָּיו. אָמַר לוֹ. בְּנִי. הִינַּחְתָּ מִצְוַת הַנֵּר שֶׁהִיא שְׁבוּת וְחַיָיבִין עָלֶיהָ כָּרֵת. וּבָאתָה לַחֲלוֹץ תְּפִילִּין שֶׁאֵינָן אֶלָּא רְשׁוּת וְאֵינָן אֶלָּא מִצְוָה. יָצָא לוֹ וְהָיָה צוֹעֵק וְאָמַר. אוֹי לִי שֶׁנִּטְרְפָה דַעְתּוֹ שֶׁלְּאַבָּא. אָמַר לוֹ. דַּעְתָּךְ הִיא שֶׁנִּטְרְפָה. דַּעְתִּי הִיא לֹא נִטְרְפָה. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ תַלְמִידָיו שֶׁהֵשִׁיבוֹ דָבָר שֶׁלְּחָכְמָה נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ וְהָיוּ שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ. וְהָיָה אוֹמֵר לָהֶן עַל הַטָּמֵא טָמֵא וְעַל הַטָּהוֹר טָהוֹר. וּבָאַחֲרוֹנָה אָמַר טָהוֹר. וְנִסְתַּלְּקָה נִשְׁמָתוֹ. אָמְרִין. נִיכָּר רִבִּי שֶׁהוּא טָהוֹר. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְעַד כְּדוֹן נִיכָּר. נִכְנַס רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְחָלַץ אֶת תְּפִילָּיו וְהָיָה מְגַפְּפוֹ וּמְנַשְׁקוֹ וּבוֹכֶה וְאוֹמֵר. רִבִּי רִבִּי. הוּתָּר הַנֵּדֶר. רִבִּי. רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו.
3
ד׳מתני׳. וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים. מַתְנִיתָא בְכֵלִים גְּדוֹלִים. אֲבָל בְּכֵלִים קְטַנִּים מַעֲרִים עֲלֵיהֶן וּמַטְבִּילָן. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מְמַלֵּא הוּא אָדָם בְּכֵלִי טָמֵא מִן הַבּוֹר וּמַעֲרִים עָלָיו וּמַטְבִּילוֹ. תַּנֵּי. נָפַל דְּלָיוֹ לְתוֹךְ הַבּוֹר. נָפְלוּ כֵלָיו לְתוֹךְ הַבּוֹר. מַעֲרִים עֲלֵיהֶן וּמַטְבִּילָן. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. בְּכֵלִים שֶׁנִּיטְמְאוּ בְאַב הַטּוּמָאָה. וְחוֹרָנָה אָמַר. בְּכֵלִים שֶׁנִּיטְמְאוּ בִּוְלָד הַטּוּמָאָה. וְחוֹרָנָה אָמַר. מָתִיב מָאן דָּמַר בְּאַב הַטּוּמָאָה לְמָאן דָּמַר בִּוְלָד הַטּוּמָאָה. אֲפִילוּ בְחוֹל יְהֵא טָעוּן הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. אָמַר לֵיהּ. בְּרוֹצֶה לִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן חוּלִין בְּטָהֳרָה.
4
ה׳רִבִּי יִרְמְיָה וְרִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיא בַּר אַשִּׁי. אִשָּׁה פִיקַּחַת מַדִּיחָה כוֹס כָּאן קְעָרָה כָאן תַּמְחוּי כָאן וְנִמְצֵאת מַרְבֶּצֶת אֶת בֵּיתָהּ בַּשַּׁבָּת.
5
ו׳מתני׳. אֲבָל מְעַשְּרִין אֶת הַדְּמַאי. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. דְּמַיי דְּמִיתְקָן דְּמַאי לֹא תִקֵּן.
6
ז׳וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר אַשִּׁי. הָדָא דְתֵימַר בְּעֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת. אֲבָל בְּעֵירוּבֵי תְחוּמִין דְּבַר תּוֹרָה הֵן.
7