תלמוד ירושלמי שבת ג׳:ד׳Jerusalem Talmud Shabbat 3:4
א׳משנה: הַמֵּיחַם שֶׁפִּינָּהוּ לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם צוֹנִין בִּשְׁבִיל שֶׁיֵיחַמּוּ אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹכוֹ וּלְתוֹךְ הַכּוֹס כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן.
1
ב׳הלכה: מֵיחַם שֶׁפִּינָּהוּ לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ צוֹנִין כול׳. רִבִּי בָּא בַּר בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְתוֹךְ הַכּוֹס. הָא לְתוֹכוֹ לֹא. אָמַר רִבִּי מָנָא. קַשִּׁיֵיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי בָּא. לֹא תָנֵּי רִבִּי יוֹחָנָן עַל סוֹפָא לֹא תָנֵּי עַל רֵישָׁא. בִּשְׁבִיל שֶׁיֵיחַמּוּ. הָא לְהַפְשִׁירָן לֹא. אָתָא רִבִּי בָּא בַּר כַּהֲנָא רִבִּי חִיָיא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רִבִּי. אִם לְחַמְמָן אָסוּר. אִם לְהַפְשִׁירָן מוּתָּר.
2
ג׳תַּנֵּי. נוֹתְנִין חַמִּין לְתוֹךְ צוֹנִין אֲבָל לֹא צוֹנִין לְתוֹךְ חַמִּין. כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. בֵּין חַמִּין לְתוֹךְ צוֹנִין בֵּין צוֹנִין לְתוֹךְ חַמִּין מוּתָּר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִין. בְּכּוֹס. אֲבָל בְּאַמְבַּטֵּי חַמִּין לְתוֹךְ צוֹנִין מוּתָּר וְצוֹנִין לְתוֹךְ חַמִּין אָסוּר. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. אַתְיָא דְּרַב כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא וְרִבִּי יוֹחָנָן כְּרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹסֵר. מְמַלֵּא הוּא אָדָם חָבִית שֶׁלְּמַיִם וְנוֹתְנָהּ כְּנֶגֶד הַמְדוּרָה. לֹא בִשְׁבִיל שֵׁתֵּיחַם אֶלָּא בִשְׁבִיל שֶׁתָּפִיג צִינָּתָהּ. יוֹרֵד הוּא אָדָם וְטוֹבֵל בְּצוֹנִין וְעוֹלֶה וּמִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְדוּרָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. יְאוּת אָמַר רִבִּי מֵאִיר. וּמַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. יֶיבָא כַּיי דָּמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. מוּתָּר לְהַפְשִׁיר בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת. וְאָסוּר לְהַפְשִׁיר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת. וַאֲפִילוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת עַד אֵיכָן. רִבִּי יוּדָה בַּר פַּזִי רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה. עַד שֶׁיְּהֵא נוֹתֵן יָדוֹ לְתוֹכָהּ וְהִיא נִכְוִית.
3
ד׳הַכֹּל מוֹדִין בְּכֶלִי שֵׁינִי שֶׁהוּא מוּתָּר. מַה בֵּין כֶּלִי רִאשׁוֹן מַה בֵּין כֶּלִי שֵׁינִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּאן הַיָּד שׁוֹלֶטֶת וְכָאן אֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. כָּאן וְכָאן אֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת. אֶלָּא עָשׂוּ הַרְחֵק לְכֶלִי רִאשׁוֹן וְלֹא עָשׂוּ הַרְחֵק לְכֶלִי שֵׁינִי (מתני׳. הָאִילְפָס וְהַקְּדֵירָה שֶׁהֶעֱבִירָן מְרוּתָּחִין כול׳.) אָמַר רִבִּי מָנָא. הָהֵן פִּינְכָּא דְאוֹרִזָא מְסַיֵיעַ לְאַבָּא. הָהֵן פִּינְכָּא דִגְרִיסָא מְסַיֵיעַ לֵיהּ לְאַבָּא. דְּאַתְּ מְפַנֵּי לֵיהּ מִן אָתָר לָאָתָר. וְעַד כְּדוֹן הוּא רוֹתֵחַ.
4