תלמוד ירושלמי שבת ו׳:ג׳Jerusalem Talmud Shabbat 6:3
א׳משנה: לֹא תֵצֵא אִשָּׁה בְּמַחַט נְקוּבָה וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁיֶּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם וְלֹא בַכּוּכְלְיָיר וְלֹא בַכּוֹבֶלֶת וְלֹא בִצְלוֹחִית שֶׁל פִּילְיָיטוֹן וְאִם יָצָאת חַיֵֶיבֶת חַטָּאת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין בַכּוֹבֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פִּילְיָיטוֹן:
1
ב׳הלכה: תַּנֵּי. לֹא יֵצֵא הַחַיָיט בְּמַחַטּוֹ שֶׁבְּכֵלָיו. וְלֹא הַלִּבֶּלָּר בְּקוֹלְמוֹס שֶׁבְּאָזְנוֹ. וְהַצַּבָּע בְּדוּגְמָא שֶׁבְּאָזְנוֹ. וְלֹא הַשּׁוּלְחָנִי בְּדֵינָר שֶׁבְּאָזְנוֹ. וְאִם יָצְאוּ הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אוּמָּן בְּאוּמְנוֹתוֹ חַיָיב. הָא שְׁאָר כָּל הָאָדָם יוֹצְאִין בְּכָךְ. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וְאִם יָצָאת חַיֶיבֶת חַטָּאת. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. רִבִּי מָנָא אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תַּמָּן דֶּרֶךְ הוֹצָאָה בַנָּשִׁים. בְּרַם הָכָא טְפֵילִין יוֹצְאִין בְּכָךְ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתוֹן דְּרַבָּנִין. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין בַכּוֹכֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פִּילְיָיטוֹן. הָא בְמַחַט שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה חַיָיב. וְדָא הִיא אוּמָּן בְּאוּמְנוֹתוֹ חַיָיב. אָמַר רִבִּי אָבוּן. תִּיפְתָּר בְּאִשָׁה גִּידֶּלֶת.
2
ג׳רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר רַב נַחְמָן. דְּרִבִּי נְחֶמְיָה זוֹ הִיא. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. טַבַּעַת שֶׁלְּמַתֶּכֶת וְחוֹתָם שֶׁלָּהּ שֶׁל אַלְמוֹג טְמֵאָה. טַבַּעַת שֶׁלְאַלְמוֹג וְחוֹתָמָהּ שֶׁלְּמַתֶּכֶת טָהוֹר. תַּנֵּי. רִבִּי נְחֶמְיָה מַחֲלִיף. וְכֵן הָיָה רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר. בְּטַבַּעַת אַחַר חוֹתָמָהּ. בְּסוּלָּם אַחַר שְׁלִיבָיו. בְּקוֹלָב אַחַר מַעֲמִידָיו. וְנָעוּל אַחַר סמנייריו. אָמַר רִבִּי אילָא. תִּיפְתָּר דִּבְרֵי הַכֹּל בְּשֶׁהוֹצִיאָהּ לַחְתּוֹם בָּהּ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. הָיְתָה עֲשׂוּיָה לְכָךְ וּלְכָךְ. הוֹצִיאָהּ לַחְתּוֹם בָּהּ חַיָיב. הוֹצִיאָהּ לְשֵׁם תַּכְשִׁיט פָּטוּר אַף עַל הַחוֹתָם. שֶׁאַף הַחוֹתָם טְפֵילָה לְתַכְשִׁיט.
3