תלמוד ירושלמי שבת ח׳:ז׳Jerusalem Talmud Shabbat 8:7
א׳משנה: חֶרֶס כְּדֵי לִיתֵּן בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵרוֹ דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כְּדֵי לַחְתּוֹת בּוֹ אֶת הָאוּר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כְּדֵי לְקַבֵּל רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי מֵאִיר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר לֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹסֵי מִשָּׁם רְאָיָה לַחְשׂוֹף מַיִם מִגֶּבֶא:
1
ב׳הלכה: חֶרֶשׂ (כָּל שֶׁהוּא) כְּדֵי לִיתֵּן בֵּין פַּצִּים כול׳. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְקַדְּשִׁין בּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. רִבִּי לָעְזָר שָׁאַל. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לָמָּה אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מִקַבֵּל טוּמְאָה. הֲרֵי כְלֵי גְלָלִים וּכְלֵי אֲבָנִים וּכְלֵי אֲדָמָה הֲרֵי אֵינָן מְקַבְּלִין טוּמְאָה וּמְקַדְּשִׁין בָּהֶן. אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל רְבִיעִית. וְלֹא מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בִּכְלִי חֶרֶשׂ קָטָן שָׁלֵם כָּל שֶׁהוּא שֶׁמְּקַדְּשִׁין בּוֹ. הֲוֵי לֵית טַעֲמֵיהּ אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֵין עָלָיו תּוֹאַר כֶּלִי. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן. לִפְסוֹל אֶת הִגְּוִיָיה אֵינוֹ פוֹסֵל. וּלְקַדֵּשׁ מְקַדְּשִׁין בּוֹ. אֶלָּא כְּרִבִּי יוֹסֵה. דְּרִבִּי יוֹסֵה אָמַר. אַף שֶׁלְּחֶרֶשׂ כָּל שֶׁהוּא. כְּלוּם אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא בְשָׁלֵם. דִּילְמָא בְּשָׁבוּר אֲנַן קַיָימִין. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מְסַיֵיעַ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
2