תלמוד ירושלמי שבת ט׳:ב׳Jerusalem Talmud Shabbat 9:2
א׳משנה: מִנַּיִין לַסְּפִינָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם. מִנַּיִין לַעֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים זוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ חֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִים אַרְבַּע בְּאַרְבַּע רוּחוֹת עֲרוּגָה וְאַחַת בָּאֶמְצַע שֶׁנֶּאֱמַר כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ. זַרְעָהּ תַצְמִיחַ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ:
1
ב׳הלכה: ב׳. וְלֹא מִן הַיָּם לָמַדְתָּ. מַה יָם טָהוֹר. אַף הַסְּפִינָה טְהוֹרָה. וְלֹא מִן הַשַּׁק לָמַדְתָּ. מַה הַשַּׂק מְשַׁמֵּשׁ בַּיָּם וּמְשַׁמֵּשׁ בַּיַּבָּשָׁה. סְפִינָה מְשַׁמֶּשֶׁת בַּיָּם וְאֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת בַּיַּבָּשָׁה. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרֵי. זוֹ סְפִינָה שֶׁלְּחֶרֶשׂ. מַה הַשַּׂק אֵינוֹ מְלַמֵּד עַל כָּל הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה. יָצָא כְלֵי חֶרֶשׂ שֶׂאֵינוֹ כָתוּב בַּפָּרָשָׁה שֶׁיְּלַמֵּד עָלָיו הַשַּׂק.
2
ג׳זֵירוּעֶיהָ. מִיעוט זֵירוּעֶיהָ שְׁנַיִם. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סִיסַרְטָא. מִשְּׁנַיִם אַתְּ לָמֵד אַרְבָּעָה. מַה שְׁנַיִם אַתְּ נוֹתֵן בִּתְחִילַּת שִׁשָּׁה וּמֵיצַר וְהוֹלֵךְ. אַף אַרְבָּעָה אַתְּ נוֹתֵן בִּתְחִילַּת שִׁשָּׁה וּמֵיצַר וְהוֹלֵךְ. אֵיפְשַׁר שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם נֶקֶב אֶחַד פָּנוּי לִיטַּע בּוֹ אֶת הָאֶמְצָעִי. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. עֲבוֹדָה פוֹגַעַת בָּעֲבוֹדָה. וְאֵין מִין פּוֹגֵעַ בַּחֲבֵירוֹ לְחוֹבְשׁוֹ. רִבִּי יְהושֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. זַרְעָהּ זְרָעֶיהָ זֵירוּעֶיהָ. וּכְרִבִּי יְהוּדָה. דְּרִבִּי יְהוּדָה אָמַר. שִׂשָּׁה. זֶרַע זַרְעָהּ זְרָעֶיהָ זֵירוּעֶיהָ. רִבִּי חַגַּי אָמַר. זְרָעֶיהָ חֲמִשָּׁה. כָּל הָהֵן דַּאֲנָא מִשְׁכַּח לֵהּ וָו אֲנָא מְחִיק לֵהּ. אִישְׁתְּאָלַת לְרִבִּי חוּנָה סַפְרָא דְסִדְרָא וַאֲמַר. זֵירוּעֶיהָ מָלֵא. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. כּוּלְּהוֹן חוּץ לְשִׁשָּׁה. אִם כּוּלְּהֹן חוּץ לְשִׁשָּׁה נִיתְנֵי. תִּשְׁעָה. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בּוֹצְרַיָּה. וְכֵינִי. בַּעֲרוּגָה שֶׁבָּעֲרוּגוֹת הִיא מַתְנִיתָה.
3