תלמוד ירושלמי שביעית ד׳:ד׳Jerusalem Talmud Sheviit 4:4

א׳משנה: הַמֵּידַל בַּזֵּיתִים בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יִגּוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יְשָׁרֵשׁ. וּמוֹדִים בְּמַחֲלִיק עַד שֶׁיִּגּוֹם. וְאֵי זֶהוּ הַמֵּידַל אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם. הַמַּחֲלִיק שְׁלֹשָׁה זֶה בְצַד זֶה. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ. אֲבָל מִתּוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ אַף הַמַּחֲלִיק יְשָׁרֵשׁ. הַמַּבְקִיעַ בַּזֵּיתִים לֹא יְחַפֵּהוּ בֶּעָפָר. אֲבָל מְכַסֵּהוּ בָּאֲבָנִים אוֹ בְקַשׁ. הַקּוֹצֵץ קוֹרַת שִׁקְמָה לֹא יְחַפֵּהוּ בֶּעָפָר. אֲבָל מְכַסֵּהוּ בָּאֲבָנִים אוֹ בְּקַשׁ. אֵין קוֹצְצִין בְּתוּלַת שִׁקְמָה בַּשְּׁבִיעִית. מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדַרְכָּהּ אָסוּר. אֶלָּא אוֹ מַגְבִּיעַ עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ גוֹמֵם מֵעִם הָאָרֶץ.
1
ב׳הלכה: הַמֵּידַל בַּזֵּיתִים כו׳. מַהוּ הַמֵּידַל נוֹטֵל אֶחָד וּמֵנִיחַ שְׁנַיִם. אוֹ נוֹטֵל שְׁנַיִם וּמֵנִיחַ אֶחָד. תַּנֵּי דְבֵית רִבִּי נוֹטֵל אֶחָד וּמֵנִיחַ שְׁנַיִם. וְהָא תַנִּינָן הַמַּחֲלִיק בִּגְפָנִים שְׁלֹשָׁה זֶה בְצַד זֶה. הָא מֵידַל נוֹטֵל שְׁנַיִם וּמֵנִיחַ אֶחָד. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מַתְנִיתָא בְּמֵידַל מִכְּבָר כַּתְּחִילָּה. וּמַה דְתַנֵּיי דְבֵית רִבִּי בְּמֵידַל מִכְּבָר.
2
ג׳אֵין מַצִּיתִין אֶת הָאוֹר בְּאִישֹׁת קָנִים מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר. וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר נוֹטְעִין אִילַן סְרָק בַּשְּׁבִיעִית. וְאֵין מְלַמְּדִין אֶת הַפָּרָה לַחֲרוֹשׁ אֲלָּא בְחוֹלוֹת. רַבָּן שִׁמעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֲפִילוּ בְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ מוּתָּר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִסְמוֹךְ אֶת הַמַּעֲנָה.
3
ד׳תַּנֵּי אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מְבַדִּין בְּחֻרְשִׁים וְגוֹמֵם הָאָרֶץ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִקּוֹץ בְּקַרְדוֹם. אֵין בּוֹדְקִין אֶת הַזְּרָעִים בָּאֲדָמָה בֶּעָצִיץ אֲבָל בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בִּגְלָלִים בֶּעָצִיץ. וְשׁוֹרִין אוֹתָן בַּשְּׁבִיעִית לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית וּמְקַיְימִין אֶת הָאַלּוֹוִי בְּרֹאשׁ הַגַּג וְלֹא מַשְׁקִין אוֹתָן. אֵין תּוֹלִין תּוֹבִין בִּתְאֵינָה. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה מַיְיתֵי יִיחוּר דִּתְאֵינָה שְׂטַר וְתָלֵי בָהּ וְאָמַר לָהּ הָדָא עָבְדָה וְאַתּ לֵית אַתְּ עָבְדָה. וְלֹא כֵן תַּנֵּי אִילָן שֶׁהוּא מְנַבֵּל פֵּירוֹתָיו סוֹקְרִין אוֹתוֹ בְסִיקְרָא וּמַטְעִינִין אוֹתוֹ אֲבָנַים וּמְבַהֲתִין לֵיהּ דְּיַעֲבִיד. אָמְרֵי תַמָּן דְּלָא יַתִּיר פֵּירוֹתָיו. בְּרַם הָכָא דְּיַעֲבִיד כַּתְּחִילָּה.
4
ה׳אֵין מַרְכִּיבִין דְּקָלִים מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה. שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהוּא רוֹבָהּ שָׁרֵי הוּא. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר אָסוּר.
5
ו׳מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד תִשְׁעָה הִיא מַתְנִיתָה.
6