תלמוד ירושלמי שביעית ד׳:ז׳Jerusalem Talmud Sheviit 4:7
א׳משנה: זֵיתִים שֶׁהִכְנִיסוּ רְבִיעִית לִסְאָה פּוֹצֵעַ וְאוֹכֵל בַּשָּׂדֶה. הִכְנִיסוּ חֲצִי לוֹג כּוֹתֵשׁ וְסָךְ בַּשָּׂדֶה. הִכְנִיסוּ שְׁלִישׁ כּוֹתֵשׁ בַּשָּׂדֶה וְכוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְכֵן כְּיוֹצֵא בָּהֶן בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ חַיָיבִין בְּמַעְשְׂרוֹת. וּשְׁאָר כָּל פֵּירוֹת הָאִילָן כְּעוֹנָתָן לְמַעֲשְׂרוֹת כָּךְ עוֹנָתָן לַשְּׁבִיעִית.
1
ב׳הלכה: זֵיתִים שֶׁהִכְנִיסוּ רְבִיעִית לִסְאָה כו׳. מַהוּ שְׁלִישׁ לוֹג. מַתְנִיתָא שֶׁהֵן עוֹשִׂין שְׁלֹשֶׁת לוּגִין לִסְאָה.
2
ג׳כְּתִיב כִּי יוֹבֵל הִיא קוֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם וְגוֹמֵר. מַה הִיא קוֹדֶשׁ אַף תְּבוּאָתָהּ קוֹדֶשׁ.
3
ד׳רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה מְנַשֵּׁק לְכִיפְתָא דְּעַכּוֹ וְאָמַר עָד כֹּה הִיא אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. רִבִּי זְעִירָא עָבַר יוֹרְדְּנָא בְּמָנוֹי. רִבִּי חִיָיה בַּר אַבָּא מִתְעַגֵּל בַּהֲדָה אֵילְיסִיס דְּטִיבֵּרִיָּא. רִבִּי חִיָיה רוֹבָה מַתְקַל כִּיפֵי. רִבִּי חֲנַנְיָה מַתְקַל גּוּשַׁיָיא לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחוֹנְנוּ.
4