תלמוד ירושלמי שבועות ג׳:י׳Jerusalem Talmud Shevuot 3:10

א׳משנה: שְׁבוּעַת בִּיטּוּי נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבַנָּשִׁים בָּרְחוֹקִים וּבַקְּרוֹבִים בַּכְּשֵׁרִים וּבַפְּסוּלִין בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי בֵית דִּין מִפִּי עַצְמוֹ. וְחַיָיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד: שְׁבוּעַת שָׁוְא נוֹהֶגֶת בָּאֲנָשִׁים וּבַנָּשִׁים בָּרְחוֹקִים ובַקְּרוֹבִים בַּכְּשֵׁרִים וּבַפְּסוּלִים בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי בֵית דִּין וּמִפִּי עַצְמוֹ. וְחַיָיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ פְּטוּרִין. אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ הַמּוּשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים חַיָיב. כֵּיצַד (אָמַר) לֹא אָכַלְתִּי הַיּוֹם וְלֹא הִינַּחְתִּי תְפִילִּין הַיּוֹם. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן. חַיָיב:

ב׳הלכה: שְׁבוּעַת שָׁוְא כול׳. נֶפֶשׁ נֶפֶשׁ. מַה נֶפֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת עָשָׂה אֶת הַמּוּשְׁבָּע כְּנִשְׁבָּע. אַף שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁבוּעַת הַפִּיקָדוֹן עָשָׂה הַמּוּשְׁבָּע כְּנִשְׁבָּע.

ג׳זֶה הַכְּלָל. כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקֶה וְשֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵינוֹ לוֹקֶה. חוּץ מִן הַמֵּימַר וְהַנִּשְׁבַּע וּמְקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַשֵּׁם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן מֵימַר. מֵּימַר דִּיבּוּר וּמַעֲשֶׂה. נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר מְנַיִין. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. כִּי לֹא יְנַקֶּה יי. מְנַקִּין הֵן הַדַּיָינִין. קִילֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַשֵּׁם מְנַיִין. רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם וגו׳. נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ מְנַיִין. מִינָּהּ. מִכֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר אֵין זֶהּ יָרֵא. קִילֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַשֵּׁם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן מְנַיִין. מִכֵּיוָן שֶׁקִּילֵּל אֵין זֶהּ יָרֵא. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר וְקִילֵּל לַחַבֵירוֹ בַשֵּׁם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן חַיָיב שְׁתַּיִם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת.